תגית: מיגון

מיגונית טרומית, ממ"ד בנוי ומיגונית פלדה הם שלושה מסלולים שונים להשגת מרחב מוגן, ולכל אחד מהם מתאים מצב אחר. ממ"ד בנוי הוא חדר מוגן שיוצקים כחלק מהמבנה, ולכן הוא הפתרון הטבעי בבנייה חדשה או בתוספת בנייה. מיגונית טרומית היא יחידת בטון מזוין שמיוצרת במפעל, מובלת ומונפת למקומה ביום אחד, ולכן מתאימה למבנה קיים, לחצר, לשטח ציבורי ולאתר עבודה. מיגונית פלדה היא יחידה מתכתית קלה יותר, שהיתרון שלה הוא בניידות ובמשקל, ומגבלותיה בעמידות לאורך זמן ובתחושת השהייה. ההשוואה הבאה מיועדת למי שצריך להחליט: בעלי בתים, יזמים, מנהלי מפעלים, רשויות ומתכננים. היא מתמקדת בזמן, בהיתרים, בניידות, בעלות יחסית ובהתאמה למצב הקיים, ולא בנתוני הגנה, שאותם קובעות ההנחיות המחייבות.

מה כל אחד מהפתרונות

ממ"ד בנוי

ממ"ד (מרחב מוגן דירתי) הוא חדר שנבנה כחלק בלתי נפרד מהמבנה, בקירות בטון מזוין עבים, עם דלת הדף וחלון הדף. הוא מתוכנן על ידי מהנדס הבניין, יוצק יחד עם השלד ומאושר במסגרת היתר הבנייה של המבנה כולו. הדרישות לתכנונו מפורסמות על ידי פיקוד העורף ומחייבות בבנייה חדשה.

מיגונית טרומית

מיגונית טרומית היא מרחב מוגן שיוצק במפעל כיחידה שלמה או כאלמנטים שמורכבים בשטח, מבטון מזוין, עם דלת הדף ופתחי אוורור. היא מגיעה מוכנה, מונפת במנוף ומוצבת על משטח מוכן. היתרון המרכזי: אין עבודות בנייה רטובות באתר, ואפשר להציב אותה ליד מבנה קיים שאין בו מרחב מוגן. פירוט על המוצר עצמו מופיע בעמוד מיגונית בטון.

מיגונית פלדה

מיגונית פלדה היא יחידה שנבנית מלוחות פלדה עבים על שלד מתכת, ולעיתים בשילוב חומרים נוספים. משקלה נמוך ממיגונית בטון בגודל דומה, ולכן ההובלה וההצבה פשוטות יותר. לעומת זאת היא רגישה לקורוזיה ודורשת טיפול בצבע ובאיטום לאורך השנים, ומתחממת מהר בשמש. יש לבדוק מול בר-אל 27 את זמינות המוצר, שכן העמודים באתר עוסקים במוצרי בטון.

טבלת השוואה

קריטריון	ממ"ד בנוי	מיגונית טרומית (בטון)	מיגונית פלדה
מתי מתאים	בנייה חדשה, תוספת בנייה, שיפוץ מקיף	מבנה קיים, חצר, שטח ציבורי, מפעל, אתר עבודה	צורך זמני או נייד, מקום עם מגבלת משקל או גישה
זמן עד למרחב מוגן פעיל	ארוך: תלוי בהיתר ובבניית השלד	קצר: ייצור במפעל, הצבה ביום אחד. יש לאמת מול היצרן	קצר: הצבה מהירה
היתר	חלק מהיתר הבנייה של המבנה	תלוי במיקום, בגודל ובשימוש. יש לברר מול הרשות	תלוי במיקום ובשימוש. יש לברר מול הרשות
עבודות באתר	יציקה, זיון, טפסנות, גמר	הכנת משטח, הנפה, פילוס, חיבור חשמל	הכנת משטח, הנפה או גרירה, חיבור חשמל
ניידות	אין	ניתנת להנפה מחדש בכפוף לגישת מנוף	גבוהה
עמידות לאורך זמן	כמו המבנה עצמו	בטון: תחזוקה מועטה	פלדה: צבע, איטום, בדיקת קורוזיה
נוחות שהייה	חדר פנימי בבית, ממוזג לרוב	מסה תרמית של בטון, אוורור לפי ההנחיות	מתחממת מהר, דורשת בידוד
שימוש יומיומי	חדר שינה, משרד, מחסן	מחסן גינה, חדר עבודה, בכפוף לשמירת הפינוי	מוגבל בגלל חום ורעש
עלות יחסית	חלק מתקציב הבנייה	בינונית, כולל הובלה ומנוף	משתנה לפי עובי הפלדה והגמר

הטבלה מציגה שיקולים כלליים בלבד. רמת ההגנה של כל פתרון נקבעת לפי הדרישות המחייבות של פיקוד העורף, ולא לפי סוג החומר, ויש לוודא שהיחידה הספציפית עומדת בהן.

זמן אספקה: מה באמת קובע את לוח הזמנים

הפער בזמן בין הפתרונות נובע פחות מהייצור ויותר מהתהליך הסובב אותו. ממ"ד בנוי כפוף להיתר בנייה מלא, לתכנון קונסטרוקטיבי, ליציקה ולאשפרה, ולכן הוא נמדד בחודשים, ולעיתים שנה ויותר כשמדובר בתוספת למבנה קיים. מיגונית טרומית מיוצרת במפעל במקביל להכנת השטח ולבירור ההיתר, וההצבה עצמה נעשית ביום אחד. זמן הייצור והאספקה של דגם ספציפי משתנה לפי עומס המפעל והמלאי, ויש לאמת אותו מול הצוות הטכני של בר-אל 27 בעת ההזמנה.

שני דברים שכדאי להתחיל בהם מוקדם בכל מסלול: בירור ההיתר מול הרשות המקומית, ובדיקת גישת מנוף ומשאית לנקודת ההצבה. שניהם עלולים לעכב יותר מהייצור עצמו.

היתרים: מה שונה בין המסלולים

ממ"ד בנוי הוא חלק מהיתר הבנייה של המבנה ונבדק במסגרתו. מיגונית טרומית או מיגונית פלדה הן תוספת למגרש, והשאלה אם נדרש היתר, איזה סוג של הליך ומה נדרש להגיש תלויה במיקום, בגודל היחידה, בשימוש ובתקנות התכנון והבנייה שמתעדכנות מעת לעת. המידע הרשמי מפורסם באתרי הממשלה, ובפועל הבירור נעשה מול מחלקת ההנדסה של הרשות המקומית, לעיתים באמצעות אדריכל או יועץ מיגון.

הכלל המעשי: לא להזמין לפני שיודעים איזה הליך נדרש. גם כשההליך פשוט, הרשות עשויה לדרוש תוכנית מיקום, פרט יסוד או אישור מהנדס. ייצור במפעל מאפשר לעבוד במקביל, אבל ההצבה עצמה צריכה להתבצע אחרי שהמעמד התכנוני ברור.

ניידות: מתי היא שיקול מכריע

ניידות היא ההבדל החד ביותר בין ממ"ד בנוי לשתי המיגוניות. ממ"ד נשאר במקומו לתמיד. מיגונית טרומית מיועדת להנפה, ולכן אפשר להעביר אותה למיקום אחר במגרש, לאתר אחר או למכור אותה, בכפוף לגישת מנוף ולאישור המיקום החדש. מיגונית פלדה קלה יותר וניידותה גבוהה עוד יותר, ולעיתים ניתנת להעברה בציוד קל.

ניידות חשובה במיוחד ב:

• אתרי בנייה ותשתית: המיגונית זזה עם התקדמות השלבים ויוצאת בסיום.
• שכירות: מי שגר בבית שכור ורוצה מרחב מוגן שילך איתו.
• שטחים שמשתנים: מפעל שמתרחב, אירועים, מתקנים זמניים.
• אי ודאות תכנונית: כשעדיין לא ברור אם תהיה בנייה חדשה בעתיד.

מי שבונה בית חדש ואין לו צורך בניידות יבחר כמעט תמיד בממ"ד בנוי, כי הוא חלק מהתכנון, מהתקציב ומההיתר ממילא.

התאמה לבית קיים מול בנייה חדשה

בנייה חדשה

בבנייה חדשה הדרישה למרחב מוגן היא חלק מההיתר, והממ"ד מתוכנן מלכתחילה כחדר בבית. השאלה של מיגונית טרומית עולה בבנייה חדשה בעיקר במבני משק, מפעלים, מבנים ציבוריים ואתרים שבהם רוצים מרחב מוגן חיצוני נפרד, או כתוספת למבנה שהממ"ד שלו רחוק מחלק מהשוהים.

בית קיים ללא מרחב מוגן

כאן ההשוואה האמיתית. תוספת ממ"ד למבנה קיים דורשת חיבור לשלד, יסודות חדשים, פתיחת קיר, ולעיתים חיזוק המבנה. זה פרויקט בנייה לכל דבר, עם היתר, מהנדס וקבלן. מיגונית טרומית בחצר עוקפת את רוב זה: היא עומדת בפני עצמה על משטח מוכן, לא נוגעת בשלד הקיים, ומתאימה גם למקומות שבהם תוספת בנייה אינה אפשרית מבחינה תכנונית. הפשרה היא המרחק: כדי להגיע אליה יוצאים מהבית, ולכן חשוב שהמיקום יהיה קרוב ככל האפשר לדלת ובמסלול פנוי. השוואה מפורטת יותר בין בנייה במקום להצבה טרומית מופיעה במאמר על מיגונית בבנייה מקומית.

מבנה קיים עם מרחב מוגן חלקי

במפעלים ובמוסדות רבים יש מקלט או ממ"ד בחלק אחד של המתחם, אבל לא בטווח הגעה של כל העובדים. במקרה כזה מיגונית טרומית משלימה את הכיסוי בלי לגעת במבנה, ואפשר להוסיף יחידות בהדרגה.

עלות יחסית: על מה משלמים בכל מסלול

בלי לנקוב במספרים, מבנה העלות שונה בכל פתרון. בממ"ד בנוי משלמים על תכנון, היתר, יציקה, גמר ואת התוספת לשטח המבנה, ולרוב זה נבלע בתקציב הבנייה. במיגונית טרומית משלמים על היחידה, על ההובלה, על המנוף ועל הכנת המשטח והחשמל, וכל אחד מהרכיבים תלוי במרחק, בגישה ובדגם. במיגונית פלדה המחיר תלוי בעובי הפלדה, בגמר ובבידוד, ויש להוסיף את עלות התחזוקה לאורך השנים.

לצורך השוואה הוגנת כדאי לחשב עלות כוללת לאורך זמן: רכישה, הצבה, היתר, תחזוקה, ובמיגוניות גם ערך מכירה חוזרת. מפרטים ומחירים לדגמי בטון יש לקבל מהצוות של בר-אל 27 על בסיס המיקום והדרישות בפועל.

איך בוחרים: סדר שאלות

1. יש בנייה חדשה או תוספת בנייה מתוכננת? אם כן, ממ"ד בנוי הוא ברירת המחדל.
2. המבנה קיים ואין בו מרחב מוגן, או שהקיים רחוק מדי? מיגונית טרומית בחצר או בשטח.
3. הצורך זמני או נייד, ויש מגבלת משקל או גישה? לשקול מיגונית פלדה, עם עין על תחזוקה ונוחות.
4. מי ישתמש ובאיזה מרחק? קובע גודל, מיקום ומספר יחידות.
5. מה דורשת הרשות? לברר לפני ההזמנה.
6. יש גישה למנוף? אם לא, גם מיגונית טרומית עשויה לדרוש פתרון הנפה מיוחד או אלמנטים מורכבים.

בר-אל 27 ומיגוניות טרומיות

בר-אל 27 מייצרת מוצרי מיגון מבטון טרומי ואלמנטי מיגון לפרויקטים. בפנייה שמטרתה להשוות בין מסלולים, המידע שעוזר הוא: האם המבנה קיים או בתכנון, מספר המשתמשים, מיקום מוצע ומרחקו מהמבנה, נתוני גישה למשאית ולמנוף, והאם כבר נעשה בירור מול הרשות. על בסיס זה ניתן לבחון אם מיגונית טרומית מתאימה, באיזה גודל ובאיזה מיקום. שאלות על רמת ההגנה מפורטות במאמר האם מיגונית בטוחה. מידות, משקלים, זמני אספקה ותהליך ההתקנה יש לאמת מול הצוות הטכני של בר-אל 27, וההתאמה הסופית נעשית לפי דרישות פיקוד העורף, הרשות המקומית והיועצים.

שאלות נפוצות

האם מיגונית טרומית נחשבת מרחב מוגן לכל דבר?

מיגונית טרומית שמיוצרת ומוצבת לפי הדרישות המחייבות של פיקוד העורף היא מרחב מוגן, אבל המעמד תלוי בעמידה בדרישות ולא בשם המוצר. חשוב לוודא שהדגם הספציפי מיוצר לפי ההנחיות העדכניות, שההצבה נעשתה כנדרש, ושהמיקום אושר. בהקשר של דרישות היתר בנייה, רשויות עשויות להתייחס למיגונית חיצונית באופן שונה מממ"ד בנוי, ואת זה מבררים מול הרשות.

אפשר להוסיף ממ"ד לבית קיים במקום מיגונית?

אפשר, וזה נעשה בפרויקטים רבים, אבל מדובר בתוספת בנייה: היתר, מהנדס, יסודות, חיבור לשלד וגמר. זה מתאים כשמתכננים ממילא שיפוץ או הרחבה, וכשיש מקום ותנאים תכנוניים. כשהמטרה היא מרחב מוגן זמין בזמן קצר, או כשתוספת בנייה אינה אפשרית, מיגונית טרומית בחצר היא לרוב הדרך הישירה יותר.

מה עדיף לבית שכור?

לשוכר אין אפשרות לבנות ממ"ד, ולכן הבחירה היא בין מיגונית טרומית למיגונית פלדה. השיקול המרכזי הוא הניידות: שתיהן ניתנות להעברה, אך מיגונית בטון דורשת מנוף בכל העברה. אם צפויים מעברי דירה תכופים או שאין גישת מנוף, מיגונית פלדה קלה יותר. אם מדובר בשהייה ארוכה, בטון מספק תחזוקה מועטה ונוחות שהייה טובה יותר. בכל מקרה נדרש אישור בעל הנכס ובירור מול הרשות.

מיגונית פלדה או בטון: מה ההבדל בתחזוקה?

בטון מזוין הוא חומר שמתוחזק מעט: ניקוי, בדיקת דלת ואוורור, ובדיקה תקופתית של סדקים או פגיעות. פלדה דורשת טיפול מונע נגד קורוזיה, בעיקר באזורים לחים או קרובים לים: צבע, איטום, בדיקת ריתוכים ואטמים. גם הבידוד התרמי במיגונית פלדה דורש תשומת לב כדי שאפשר יהיה לשהות בה בקיץ. לאורך שנים ההבדל הזה מצטבר.

כמה זמן לוקח להציב מיגונית טרומית?

ההצבה עצמה, מהגעת המשאית ועד שהיחידה מפולסת על המשטח, נמדדת בשעות. מה שקובע את לוח הזמנים הכולל הוא הכנת המשטח, בירור ההיתר, זמינות המנוף וזמן הייצור או המלאי במפעל. זמנים מדויקים לדגם ולמיקום ספציפיים יש לאמת מול הצוות הטכני של בר-אל 27 בעת ההזמנה.

אפשר לחבר מיגונית טרומית לבית?

מיגונית טרומית מתוכננת כיחידה עצמאית, ולרוב מוצבת בסמוך לבית ולא כחלק ממנו. חיבור פיזי למבנה, כמו מעבר מקורה או פתיחת דלת מהבית ישירות לתוכה, הוא שינוי תכנוני שדורש בדיקה מול מהנדס, יועץ מיגון והרשות, ועשוי להשפיע על מעמד ההיתר. הפתרון הנפוץ הוא הצבה קרוב לדלת יציאה קיימת, במסלול קצר ופנוי.

מה קורה למיגונית כשמוכרים את הבית?

ממ"ד בנוי נמכר עם הבית ומעלה את ערכו. מיגונית טרומית אפשר להשאיר במקום כחלק מהנכס, או להניף ולקחת למיקום הבא, בכפוף לגישת מנוף ולאישור המיקום החדש. יש לזה ערך במיוחד למי שמתכנן לעבור, ולכן כדאי לסכם את זה מראש בעסקת המכירה.

מתלבטים בין ממ"ד בנוי למיגונית טרומית, או משלימים מרחב מוגן למבנה קיים? ניתן להעביר לבר-אל 27 תוכנית או תצלום של המגרש, מספר המשתמשים ונתוני הגישה לצורך בחינת הפתרון המתאים וקבלת הצעת מחיר.

מיגונית לשטח ציבורי, למוסד או לעסק היא מרחב מוגן טרומי שמוצב כדי לתת מענה למי שנמצא מחוץ למבנה מוגן בזמן אזעקה: תלמידים בחצר בית ספר, עובדים ברצפת ייצור, פועלים באתר עבודה, נהגים בתחנת דלק, מבקרים בפארק. ההבדל מהצבה בחצר פרטית אינו במוצר עצמו אלא בכל מה שסביבו: הקיבולת נקבעת לפי מספר אנשים ולא לפי משפחה, המיקום נקבע לפי זמן הריצה מכל נקודה בשטח, נדרשת נגישות לאנשים עם מוגבלות, שילוט, תאורה, גורם אחראי לתחזוקה, ולרוב גם תיאום מול הרשות המקומית או בעלי השטח. המאמר מיועד למנהלי ביטחון ובטיחות, מנהלי מפעלים ואתרים, מהנדסי רשויות, מנהלי מוסדות חינוך ואנשי רכש, ומפרט מה משתנה בכל אחד מהשלבים: תכנון, תיאום, הצבה ותפעול שוטף.

מה ההבדל בין מיגונית לשטח ציבורי למיגונית לחצר פרטית

ההבדל העיקרי הוא בהגדרת המשתמש. בחצר פרטית המשתמשים ידועים, מספרם קבוע, כולם מכירים את המקום ומגיעים אליו באותו מסלול. בשטח ציבורי, במוסד או בעסק, המשתמשים מתחלפים: עובדי משמרת, תלמידים בהפסקה, לקוחות, קבלני משנה, מבקרים. חלקם לא יודעים היכן המיגונית נמצאת, חלקם לא יכולים לרוץ, וחלקם מגיעים בקבוצה גדולה בבת אחת.

מכאן נגזרים ארבעה הבדלים מעשיים:

• קיבולת: נקבעת לפי מספר האנשים שצפויים להיות בשטח בשעת השיא, לא לפי מספר קבוע של דיירים.
• מיקום: נקבע לפי מרחק ריצה מכל נקודת שהייה בשטח, ולעיתים נדרשות כמה מיגוניות במקום אחת גדולה.
• נגישות ושילוט: חובה לחשוב על מי שלא מכיר את המקום ועל מי שנע בכיסא גלגלים.
• אחריות: יש גורם מוגדר שאחראי שהמיגונית פתוחה, נקייה, מוארת וזמינה בכל שעה.

הדרישות המחייבות למרחבים מוגנים ולהתגוננות אזרחית מפורסמות על ידי פיקוד העורף ובאתרי הממשלה, ומשתנות לפי סוג המבנה, אזור הארץ וייעוד השטח. המאמר מציג את השיקולים, ואת הדרישות עצמן יש לאמת מול ההנחיות העדכניות ומול יועץ המיגון של הפרויקט.

למי זה רלוונטי: סוגי שטחים וסוגי משתמשים

הצורך במיגונית בשטח פתוח עולה בכל מקום שבו אנשים שוהים דרך קבע במרחק שאינו מאפשר להגיע למרחב מוגן בנוי בזמן ההתרעה. הרשימה הבאה אינה ממצה, אבל היא מכסה את רוב הפניות:

• רשויות מקומיות: גני שעשועים, פארקים, מגרשי ספורט, תחנות אוטובוס מרכזיות, שווקים, חופים ומרכזי מסחר פתוחים.
• מוסדות חינוך: חצרות בתי ספר וגני ילדים, מגרשי ספורט של בתי ספר, קמפוסים.
• מפעלים ומרכזים לוגיסטיים: רצפות ייצור, מגרשי אחסון פתוחים, אזורי פריקה וטעינה, חניוני עובדים.
• אתרי בנייה ותשתית: אתרים שבהם הפועלים נמצאים בשטח פתוח לאורך כל היום, ללא מבנה מוגן בסביבה.
• עסקים ושירותים: תחנות דלק, משתלות, מסעדות עם חצר, מוסכים, חוות סולאריות, מתקני מים וחשמל.
• חקלאות: מבני משק, אזורי מיון ואריזה, חממות.

בכל אחד מהמקרים השאלה הראשונה זהה: כמה אנשים נמצאים בשטח בשעת השיא, והיכן בדיוק הם נמצאים כשנשמעת אזעקה.

איך קובעים קיבולת ומספר מיגוניות

הקיבולת נקבעת לפי מספר האנשים שצריכים להיכנס, לא לפי גודל השטח. הנוהג המקובל בתכנון הוא לספור את שעת השיא: הפסקה גדולה בבית ספר, החלפת משמרת במפעל, שבת בפארק, יום אספקה במרכז לוגיסטי. למספר הזה מוסיפים מרווח לאורחים, לקבלני משנה ולמבקרים. שטח מינימלי לאדם, מספר פתחים ודרישות אוורור נקבעים בהנחיות המחייבות, ואין להסתמך על הערכה כללית.

כשמספר האנשים גדול, לרוב עדיף לפזר כמה מיגוניות קטנות יותר בשטח מאשר להציב אחת גדולה. הסיבה היא זמן הריצה: מיגונית אחת במרכז המפעל לא עוזרת למי שנמצא בקצה מגרש האחסון. פיזור נכון מקצר את המרחק מכל נקודה, מפחית עומס בפתח בזמן הכניסה ומאפשר להוסיף יחידות בהדרגה כשהשטח מתרחב.

מה סופרים בפועל

1. מספר האנשים בשעת השיא בכל אזור שהייה בנפרד (חצר, אולם, מגרש, מחסן).
2. אנשים שאינם קבועים: מבקרים, ספקים, קבלנים, הורים באיסוף.
3. אנשים עם מוגבלות ניידות שצריכים גישה ללא מדרגות ומקום לכיסא גלגלים.
4. אזורים שבהם אין מבנה מוגן בטווח סביר, לעומת אזורים שכבר מכוסים.

מיקום המיגונית: זמן ריצה, גישה ונראות

מיקום נכון של מיגונית בשטח ציבורי נקבע לפי זמן ההגעה אליה מכל נקודת שהייה, לא לפי נוחות ההצבה. זמן ההתרעה משתנה בין אזורי הארץ ומפורסם על ידי פיקוד העורף, ולפיו נגזר המרחק המרבי שאדם יכול לעבור ברגל, בריצה סבירה, כולל אנשים מבוגרים וילדים. ממרחק זה קובעים כמה יחידות נדרשות והיכן.

מעבר לזמן הריצה, יש לבדוק:

• מסלול פנוי: ללא גדרות, מדרגות, שערים נעולים או שטח חנייה שיכול להיחסם.
• נראות: המיגונית צריכה להיראות ממרחק, גם למי שלא מכיר את השטח. הצבה מאחורי מבנה או צמחייה פוגעת בזה.
• גישה לרכב חירום: אמבולנס צריך להגיע לקרבת המיגונית.
• מרחק ממפגעים: מיכלי דלק וגז, חומרים דליקים, קווי חשמל עיליים, עצים גדולים.
• תשתיות תת קרקעיות: אין להציב מעל צנרת מים, ביוב, חשמל או תקשורת שדורשת גישה לתחזוקה.
• גישת מנוף והובלה: המשאית והמנוף צריכים להגיע לנקודת ההצבה ביום ההתקנה, גם בשטח פעיל.

במקום עבודה שבו הצוות מתחלף, נוהל החירום צריך להגדיר לכל עמדה את המיגונית הקרובה אליה, ולא להשאיר את הבחירה לרגע האזעקה.

נגישות, שילוט ותאורה

במיגונית בחצר פרטית המשפחה יודעת היכן היא ואיך נכנסים. בשטח ציבורי צריך להניח שאיש לא יודע. שלושה מרכיבים סוגרים את הפער:

נגישות

מרחב מוגן שמשרת את הציבור צריך לאפשר כניסה למי שנע בכיסא גלגלים או בהליכון: מפלס כניסה ללא מדרגה או עם רמפה בשיפוע מתאים, רוחב פתח מספיק, סף נמוך, ומקום פנוי בפנים לסיבוב. דרישות הנגישות למבנים ולשטחים ציבוריים בישראל מעוגנות בחקיקה ובתקנות שמפורסמות באתרי הממשלה, והתאמת המיגונית אליהן נעשית בתיאום עם יועץ נגישות של הפרויקט. יש לאמת מול הצוות הטכני של בר-אל 27 אילו פתרונות פתח ומפלס זמינים.

שילוט

שילוט הכוונה מכל אזור שהייה אל המיגונית, שילוט זיהוי על היחידה עצמה, וסימון של קיבולת ושל הגורם האחראי. בשטחים שבהם יש מבקרים שאינם דוברי עברית כדאי לשלב סמלים ושפות נוספות.

תאורה

המיגונית צריכה להיות מוארת מבחוץ, כדי שיראו אותה בלילה, ומבפנים, כדי שאפשר יהיה לשהות בה. חיבור החשמל, תאורת חירום עם גיבוי ואוורור נקבעים בתכנון ומחייבים תיאום מול חשמלאי הפרויקט.

תיאום מול הרשות המקומית ובעלי השטח

הצבת מיגונית בשטח ציבורי כמעט תמיד מערבת יותר מגורם אחד. ברשות מקומית זה הנדסה, ביטחון, גינון ולעיתים תנועה. במוסד חינוכי זה הרשות, משרד החינוך והנהלת המוסד. במפעל זה הבעלים, מנהל הבטיחות, ולעיתים המועצה האזורית או מנהלת אזור התעשייה. באתר עבודה זה הקבלן הראשי, מנהל העבודה ויועץ הבטיחות.

סדר עבודה מקובל:

1. הגדרת הצורך: כמה אנשים, היכן, ומה כבר קיים בשטח.
2. בדיקת דרישות: ההנחיות המחייבות לסוג השטח, כולל שאלת ההיתר. חובת היתר משתנה לפי סוג המבנה, השטח והשימוש, ויש לברר אותה מול הרשות ומול יועץ המיגון לפני ההזמנה.
3. תוכנית מיקום: סימון היחידות על תוכנית השטח, כולל מסלולי הגעה ותשתיות.
4. אישורים: הגשה לגורמים הרלוונטיים לפי דרישות הרשות.
5. הכנת השטח: משטח ישר ויציב, גישה למנוף, נקודת חשמל.
6. הצבה ומסירה: הנפה, פילוס, חיבור חשמל, בדיקת דלתות ואוורור, מסירה לגורם האחראי.

מידע כללי על הצבה עצמאית ועל האחריות שנלווית לה מופיע במאמר על הצבת מיגוניות באופן עצמאי. בשטח ציבורי כדאי להימנע מקיצורי דרך בשלב האישורים, כי המיגונית תשרת ציבור שלא בחר בה, והאחריות המשפטית מוטלת על בעלי השטח.

אחריות תחזוקה ותפעול שוטף

מיגונית בחצר פרטית מתוחזקת על ידי מי שגר לידה. בשטח ציבורי, בלי גורם אחראי מוגדר, היא הופכת תוך חודשים למחסן, לנקודת גרפיטי או למקום נעול שאיש לא מוצא את המפתח שלו. לכן חלק מהתכנון הוא הגדרת בעלים תפעולי: מי מחזיק במפתח אם יש נעילה, מי בודק שהדלת נפתחת, מי מנקה, מי מחליף נורה, ומי מדווח על נזק.

רשימת בדיקה תקופתית מקובלת:

• הדלת נפתחת ונסגרת בקלות ואינה נעולה בשעות שבהן יש אנשים בשטח.
• הפנים פנוי מציוד, פסולת ואחסון.
• תאורה פנימית וחיצונית תקינה, כולל גיבוי חירום.
• אוורור פנוי, אין חסימה של פתחים.
• השילוט קריא ולא הוסר.
• אין סדקים, שברים או פגיעה בבטון בעקבות רכב או ונדליזם.
• הגישה למיגונית לא נחסמה על ידי חנייה, ציוד או צמחייה שגדלה.

במפעלים ובמוסדות כדאי לשלב את הבדיקה בסבב הבטיחות החודשי ולתרגל כניסה למיגונית עם כל הצוות, כפי שמתרגלים פינוי בשריפה.

בר-אל 27 ומיגוניות לשטחים ציבוריים ועסקיים

בר-אל 27 מייצרת מוצרי מיגון מבטון טרומי, כולל אלמנטי מיגון לפרויקטים. בפנייה לגבי שטח ציבורי, מוסד או עסק, המידע שמקצר את התהליך הוא: תוכנית השטח או תצלום אוויר עם סימון אזורי השהייה, מספר האנשים בשעת השיא, דרישות נגישות, נתוני גישה למנוף ולמשאית, והאם קיימת כבר תוכנית מיגון של יועץ. על בסיס הנתונים האלה ניתן לבחון את מספר היחידות, הגודל והמיקום, ולקבל הצעת מחיר. שאלות על רמת ההגנה של מיגונית טרומית ועל מה היא נותנת ומה לא מפורטות במאמר האם מיגונית בטוחה. מפרטים, מידות, משקלים ותהליכי התקנה יש לאמת מול הצוות הטכני של בר-אל 27, וההתאמה בפועל נעשית לפי דרישות פיקוד העורף, הרשות המקומית ויועצי הפרויקט.

שאלות נפוצות

האם מפעל או עסק חייב להציב מיגונית בשטח הפתוח שלו?

החובה תלויה בסוג המבנה, במספר העובדים, באזור הארץ ובקיומו של מרחב מוגן בנוי בטווח ההגעה. אין תשובה אחידה לכל העסקים. הדרך הנכונה היא לבדוק את ההנחיות המחייבות של פיקוד העורף לסוג העסק, להתייעץ עם יועץ מיגון או בטיחות, ולברר מול הרשות המקומית אם נדרש היתר. גם כשאין חובה פורמלית, מעסיק רבים בוחרים להציב מיגונית כחלק מאחריותם לבטיחות העובדים.

כמה מיגוניות צריך בחצר בית ספר?

המספר נגזר ממספר התלמידים והצוות שנמצאים בחצר בהפסקה הגדולה, מהשטח המינימלי לאדם לפי ההנחיות, ומזמן ההגעה מכל פינה בחצר. לרוב התשובה היא כמה יחידות מפוזרות ולא אחת גדולה, בעיקר כשהחצר גדולה או מחולקת למגרשים. חשוב גם לספור את מי שכבר מכוסה על ידי ממ"דים או מקלט בתוך המבנה, ולהתמקד באזורים שרחוקים מהם.

מה ההבדל בין מיגונית באתר בנייה למיגונית קבועה בשטח ציבורי?

באתר בנייה המיגונית זמנית: היא נכנסת עם תחילת העבודות, יכולה לזוז עם התקדמות השלבים, ויוצאת בסיום. לכן חשובה בה במיוחד האפשרות להעברה בהנפה ומיקום שלא יפריע לעבודות. בשטח ציבורי המיגונית קבועה, ולכן מקבלים משקל גדול יותר הגמר, הנגישות, השילוט, החיבור לחשמל וההשתלבות בסביבה. בשני המקרים דרישות ההגנה עצמן נקבעות לפי אותן הנחיות.

איך מוודאים שהמיגונית לא תהיה נעולה כשצריך אותה?

זו הבעיה התפעולית הנפוצה ביותר בשטחים ציבוריים. הפתרונות המקובלים: הימנעות מנעילה בכלל בשעות הפעילות, נעילה רק בשעות שאין אנשים בשטח עם נוהל פתיחה ברור, או מנגנון שמאפשר פתיחה מבפנים ומבחוץ ללא מפתח. בכל מקרה יש להגדיר גורם אחראי, לרשום את הנוהל ולבדוק אותו בסבב הבטיחות. פתרונות הנעילה הזמינים יש לאמת מול בר-אל 27.

האם מיגונית בשטח ציבורי חייבת להיות נגישה לכיסא גלגלים?

שטחים ומבנים שמשרתים את הציבור כפופים לחקיקת הנגישות בישראל, והמיגונית היא חלק מהשטח הזה. ההתאמה הנדרשת נקבעת בתיאום עם יועץ נגישות של הפרויקט ולפי התקנות העדכניות. ברמה המעשית מדובר בכניסה ללא מדרגה או עם רמפה, רוחב פתח מתאים ומקום פנוי בפנים. במפעל שבו כל העובדים ידועים הדרישה עשויה להיות שונה, אבל גם שם כדאי לתכנן לפחות יחידה אחת נגישה.

מי אחראי על המיגונית אחרי ההצבה?

בעלי השטח או מי שמפעיל אותו: הרשות המקומית בשטח ציבורי, הנהלת המוסד בבית ספר, הבעלים או מנהל הבטיחות במפעל, הקבלן הראשי באתר בנייה. היצרן אחראי למוצר לפי תנאי האחריות שסוכמו, ולא לתפעול השוטף. לכן כדאי שכבר בשלב ההזמנה יוגדר בכתב מי מקבל את המפתחות, מי מבצע את הבדיקה התקופתית ולמי מדווחים על נזק.

אפשר להזיז מיגונית אחרי שהוצבה?

מיגונית טרומית מיועדת להנפה, ולכן העברה אפשרית עקרונית, בכפוף לגישת מנוף, לניתוק תשתיות ולאישור מחדש של המיקום החדש. זה יתרון בולט באתרי עבודה ובשטחים שמשתנים. יש לאמת מול הצוות הטכני של בר-אל 27 את תנאי ההנפה של הדגם הספציפי, ולתאם מראש עם קבלן המנוף.

מתכננים הצבת מיגוניות בשטח ציבורי, במוסד או בעסק? ניתן להעביר לבר-אל 27 תוכנית שטח, מספר האנשים, דרישות הנגישות ונתוני הגישה לצורך בחינת הפתרון המתאים וקבלת הצעת מחיר.

מיגונית להשכרה או לרכישה היא שאלה של אופק זמן לפני שהיא שאלה של מחיר. ככלל, השכרה מתאימה לצורך זמני ומוגדר, כמו אתר עבודה שייסגר, אירוע או תקופת בנייה, ורכישה מתאימה למיקום קבוע שבו המיגונית תשמש שנים. בין שני הקצוות יש שטח אפור שבו ההחלטה תלויה בעלות הכוללת לאורך התקופה, בגמישות שנדרשת, ובשאלה מי נושא בתחזוקה ובפינוי. המאמר הזה מסדר את השיקולים בטבלה ובשאלות מנחות, ומיועד לבעלי בתים, מנהלי מפעלים ואתרי עבודה, מוסדות ורשויות שצריכים להחליט. הוא אינו מדריך מחירים; את הגורמים שמשפיעים על מחיר הרכישה אפשר לקרוא בעמודים ייעודיים באתר. האם בר-אל 27 מציעה מסלול השכרה ובאילו תנאים, יש לבדוק ישירות מול בר-אל 27.

מה ההבדל בין מיגונית להשכרה למיגונית לרכישה

בשני המקרים מדובר באותו סוג מוצר: מיגונית בטון טרומית שמוצבת על משטח מוכן ואפשר להניף ולהעביר. ההבדל אינו במוצר אלא בעסקה. ברכישה המזמין משלם פעם אחת, המיגונית שלו, והוא אחראי עליה מיום ההצבה. בהשכרה המזמין משלם תשלום תקופתי, המיגונית נשארת בבעלות המשכיר, ובסיום התקופה היא מפונה. שלושת הרכיבים שמשתנים בין המסלולים הם הבעלות, מבנה התשלום, והאחריות על התחזוקה והפינוי. כל השאר, ובעיקר רמת ההגנה, אינו תלוי במסלול העסקה אלא במוצר עצמו ובעמידתו בדרישות פיקוד העורף.

טבלת השוואה: השכרה מול רכישה

שיקול	השכרה	רכישה
אופק זמן מתאים	קצר ומוגדר: חודשים עד שנה-שנתיים, או תקופה שיש לה סיום ידוע	ארוך או בלתי מוגבל: מיקום קבוע לשנים
מבנה העלות	תשלום תקופתי, לרוב בתוספת הובלה, הצבה ופינוי	תשלום חד פעמי בתוספת הובלה והצבה
עלות כוללת לאורך זמן	נמוכה בתקופה קצרה, עולה ככל שהתקופה מתארכת	גבוהה בהתחלה, קבועה לאורך זמן
בעלות	נשארת אצל המשכיר	עוברת למזמין
גמישות	גבוהה: אפשר לסיים, להאריך או להחליף בסיום התקופה	נמוכה יותר: העברה או מכירה דורשות הנפה והובלה
תחזוקה	לפי ההסכם, לרוב באחריות המשכיר	באחריות הבעלים
מכירה חוזרת	לא רלוונטי	אפשרית, בכפוף למצב המיגונית ולביקוש
התאמה אישית	מוגבלת: לרוב דגמים סטנדרטיים מהמלאי	אפשרית לפי הזמנה: מידות, פתחים, גמר
זמינות	תלויה במלאי המשכיר, במיוחד בתקופות ביקוש	תלויה בזמן ייצור ואספקה
פינוי בסיום	כלול או מתומחר בהסכם	באחריות הבעלים אם נדרש

הטבלה מתארת עקרונות מקובלים בשוק, לא תנאים של ספק מסוים. את התנאים בפועל יש לקרוא בהסכם.

איך מחליטים: ארבע שאלות מנחות

1. כמה זמן המיגונית תעמוד במקום?

זו השאלה הראשונה, ולרוב היא מכריעה לבדה. אם יש תאריך סיום ידוע, למשל סיום פרויקט בנייה, פינוי אתר עבודה או תקופת שיפוץ בבית, השכרה היא נקודת הפתיחה. אם המיגונית מיועדת לחצר, למפעל או למוסד שיישארו במקומם, רכישה. כשאין תשובה ברורה, למשל "כנראה כמה שנים", ממשיכים לשאלה הבאה.

2. מה העלות הכוללת לאורך התקופה?

עלות כוללת של השכרה היא התשלום התקופתי כפול מספר התקופות, בתוספת הובלה, הצבה ופינוי. עלות כוללת של רכישה היא מחיר הרכישה בתוספת הובלה והצבה, בניכוי ערך מכירה חוזרת אם רלוונטי. הנקודה שבה שתי העלויות משתוות היא נקודת ההחלטה: מתחת לה השכרה זולה יותר, מעליה רכישה. את החישוב עושים עם הצעות מחיר בפועל, לא עם הערכות, כי מרכיב ההובלה וההצבה יכול להיות משמעותי בשני המסלולים, ובהשכרה הוא מופיע פעמיים, בכניסה וביציאה.

3. מה מידת הגמישות שנדרשת?

אם ייתכן שהצורך ישתנה, למשל אתר עבודה שיזוז לשלב הבא במגרש אחר, או מפעל שמתכנן לעבור, השכרה נותנת אפשרות לסיים או להעביר בלי לטפל במכירה. אם המיקום קבוע והדרישות ידועות, לרכישה יש יתרון: אפשר להזמין דגם מותאם במידות, בפתחים ובגמר, ולא להסתפק במה שיש במלאי.

4. מי מטפל בתחזוקה ובפינוי?

מיגונית בטון דורשת תחזוקה מעטה, אבל לא אפסית: בדיקת הדלת ומנגנון הנעילה, ניקוז סביב המיגונית, איטום אם יש. בהשכרה, ההסכם צריך להגדיר מי אחראי ומה קורה בנזק. ברכישה, הכל על הבעלים. ובסיום השימוש, ברכישה צריך לתכנן מה עושים עם המיגונית: משאירים, מוכרים או מפנים, וכל אחת מהאפשרויות עולה בזמן או בכסף.

מתי השכרה היא הבחירה הנכונה

• אתרי בנייה ותשתית: הצורך במרחב מוגן לעובדים קיים כל עוד האתר פעיל, ומסתיים במסירה. השכרה עם פינוי בסיום חוסכת את שאלת "מה עושים עם המיגונית".
• צורך זמני בבית: משפחה בתקופת שיפוץ או בנייה של ממ"ד, שצריכה פתרון עד להשלמת העבודה.
• אירועים ופעילות עונתית: מתחמים שפועלים תקופה מוגבלת בשנה.
• אי ודאות לגבי המיקום: עסק בשכירות שאינו יודע אם יישאר במבנה, מוסד שמתכנן מעבר.
• צורך מיידי: כשהזמן קצר ואין אפשרות להמתין לייצור, מלאי השכרה, אם קיים, יכול להיות מהיר יותר. הזמינות תלויה במשכיר ובתקופה.

מתי רכישה היא הבחירה הנכונה

• חצר של בית פרטי: המיקום קבוע, השימוש נמשך שנים, והעלות הכוללת של השכרה ארוכת טווח עוברת את מחיר הרכישה. זהו המקרה הנפוץ, ועל הגורמים שמשפיעים על מחיר הרכישה אפשר לקרוא במאמר כמה עולה מיגונית ומה קובע את המחיר.
• מפעלים, מרכזים לוגיסטיים ומוסדות: מספר עובדים או משתמשים קבוע, מיקום קבוע, ולעיתים דרישה לדגם מותאם בקיבולת או בפתחים.
• דרישות מיוחדות: מידות שאינן סטנדרטיות, פתח נגיש, גמר חיצוני מסוים. השכרה כמעט תמיד מוגבלת לדגמי מלאי.
• שיקול הבעלות: המיגונית היא נכס שאפשר להעביר עם המשפחה או העסק למיקום אחר, או למכור.

שיקולים משותפים לשני המסלולים

יש דברים שלא משתנים בין השכרה לרכישה, וכדאי לא לבלבל ביניהם לבין שאלת העסקה:

• רמת ההגנה: נקבעת לפי המוצר ועמידתו בדרישות פיקוד העורף, לא לפי המסלול. מיגונית מושכרת ומיגונית שנרכשה מאותו דגם מגנות באותה מידה. הדרישות העדכניות למרחב מוגן מפורסמות באתר פיקוד העורף, ועל השאלה עד כמה מיגונית מגנה אפשר לקרוא במאמר האם מיגונית בטוחה.
• היתרים: שאלת ההיתר להצבת מיגונית תלויה ברשות המקומית ובסוג המקום, ואינה נעלמת בגלל שהמיגונית מושכרת. יש לברר מול הרשות בכל מקרה.
• הובלה והצבה: משאית, מנוף, גישה ומשטח מוכן נדרשים בשני המסלולים. בהשכרה הם נדרשים פעמיים.
• מיקום ביחס לזמן ההגעה: המיגונית צריכה להיות במרחק שמאפשר להגיע אליה בזמן ההתרעה, וזה שיקול תכנוני שאינו קשור לעסקה.

בר-אל 27 ומיגוניות

בר-אל 27 מייצרת מיגוניות בטון טרומיות, ופרטי הדגמים והשימושים מרוכזים בעמוד מוצרי המיגון. האם קיים מסלול השכרה, לאילו תקופות ובאילו תנאים, יש לבדוק מול בר-אל 27 ישירות, כי הדבר תלוי במלאי, במיקום ובאופי הפרויקט. בפנייה כדאי לציין מראש את אופק הזמן המשוער, את המיקום ואת מספר המשתמשים, כי אלה הנתונים שמאפשרים להציע את המסלול המתאים ולתמחר אותו.

שאלות נפוצות

האם אפשר לשכור מיגונית לתקופה קצרה?

בשוק קיימים מסלולי השכרה לתקופות שונות, ותקופת המינימום משתנה בין ספקים. ככל שהתקופה קצרה יותר, מרכיב ההובלה, ההצבה והפינוי תופס חלק גדול יותר מהעלות הכוללת, ולכן השכרה לימים בודדים לרוב אינה כלכלית. את תקופת המינימום ותנאי ההארכה יש לברר בהסכם. האם בר-אל 27 מציעה השכרה, יש לבדוק ישירות מולה.

מה קורה בסיום תקופת ההשכרה?

לפי ההסכם, המשכיר מפנה את המיגונית באמצעות מנוף ומשאית, בדיוק כמו בהצבה. לכן חשוב שהגישה לאתר תישאר פנויה גם בסיום, ולא תיחסם על ידי בנייה או גידור שנוספו בינתיים. חלק מההסכמים כוללים אפשרות להאריך את התקופה או לרכוש את המיגונית בסיום, ואת התנאים לכך יש לקרוא מראש.

האם אפשר להפוך השכרה לרכישה?

יש ספקים שמציעים מסלול כזה, שבו חלק מדמי השכירות מקוזזים ממחיר הרכישה. זה פתרון למי שאינו בטוח באופק הזמן ורוצה לשמור על שתי האפשרויות. אם האפשרות הזו חשובה, יש לוודא שהיא מופיעה בהסכם עם תנאיה, ולא להסתמך על הבטחה בעל פה. האם מסלול כזה קיים אצל בר-אל 27, יש לבדוק מולה.

מי אחראי לנזק במיגונית מושכרת?

זה נקבע בהסכם ההשכרה. באופן מקובל, בלאי רגיל הוא באחריות המשכיר ונזק שנגרם משימוש לא נכון או מעבודות באתר הוא באחריות השוכר. כדאי לתעד את מצב המיגונית בצילום ביום ההצבה וביום הפינוי, ולוודא מה ההסכם אומר על נזק בזמן ההובלה. במיגונית שנרכשה, האחריות היא של הבעלים מרגע המסירה.

מיגונית שנרכשה, אפשר למכור אחר כך?

מיגונית בטון טרומית היא מוצר עמיד שניתן להניף ולהעביר, ולכן קיים לה שוק יד שנייה. הערך תלוי בגיל, במצב, בדגם ובביקוש בתקופה. מי שרוכש מתוך מחשבה על מכירה עתידית כדאי שישמור את מסמכי הרכישה והמפרט, כי קונה עתידי ירצה לדעת מה בדיוק הוא קונה ולפי איזה תקן יוצר.

איך משווים הצעות של השכרה ורכישה?

מביאים את שתי ההצעות לאותו בסיס: עלות כוללת לאורך תקופת השימוש הצפויה. בהשכרה מחברים תשלום תקופתי כפול תקופות, הובלה, הצבה ופינוי. ברכישה מחברים מחיר, הובלה והצבה, ומפחיתים ערך מכירה משוער אם מתכננים למכור. אחר כך משווים את המספר לצד השיקולים שאינם כספיים: גמישות, התאמה אישית, ואחריות תחזוקה.

האם מיגונית מושכרת מגנה פחות?

לא. רמת ההגנה נקבעת לפי הדגם, עובי הדפנות, אופן הייצור ועמידה בדרישות פיקוד העורף, ולא לפי סוג העסקה. מה שכן חשוב לבדוק במיגונית מושכרת הוא המצב הפיזי שלה אחרי הצבות קודמות: דלת, מנגנון נעילה, איטום ושלמות הבטון. מיגונית מהמלאי שעברה כמה הצבות אינה בהכרח פגומה, אבל כדאי לראות אותה לפני שחותמים.

מתלבטים בין השכרה לרכישה של מיגונית לחצר, למפעל, למוסד או לאתר עבודה? ניתן להעביר לבר-אל 27 את אופק הזמן המשוער, המיקום ומספר המשתמשים לצורך בחינת המסלול המתאים וקבלת הצעת מחיר דרך עמוד יצירת הקשר.

הובלת מיגונית והצבתה הן שלב לוגיסטי בפני עצמו, נפרד מהייצור ומהתשלום: מיגונית בטון היא אלמנט טרומי כבד שמגיע על משאית, מונף במנוף ומונח על משטח מוכן. השלב הזה מצליח או נכשל לפי מה שנבדק לפני ההזמנה, לא ביום ההצבה. השאלות המרכזיות הן האם משאית עם מנוף מגיעה לנקודת ההצבה, האם יש רוחב מעבר וגובה פנוי, האם המשטח מוכן ומפולס, ומי אחראי על מה. המאמר הזה מיועד למי שמזמין מיגונית, לחצר פרטית, למפעל, לאתר עבודה או למוסד, ורוצה להגיע ליום ההצבה בלי הפתעות. הוא עוסק בלוגיסטיקה בלבד. שאלות של מחיר, סוגי מיגוניות ורמת ההגנה מטופלות בעמודים אחרים באתר.

מה כוללת הובלה והצבה של מיגונית

ההובלה וההצבה הן רצף של ארבע פעולות: העמסה במפעל על משאית מתאימה, נסיעה לאתר, הנפה מהמשאית אל נקודת ההצבה, והנחה על המשטח עם פילוס ובדיקה. בהצבות פשוטות, משאית עם מנוף מובנה מבצעת את כל הרצף. כשנקודת ההצבה רחוקה מהמקום שבו המשאית יכולה לעמוד, או כשיש מכשולים בדרך, נדרש מנוף נפרד עם טווח ארוך יותר. ההבדל בין שני המצבים משפיע על העלות, על משך העבודה ועל ההכנות הנדרשות, ולכן הוא מתברר בשלב ההזמנה.

המשקל של מיגונית משתנה לפי המידות, עובי הדפנות והדגם, ומדובר באלמנט של כמה טונות. את המשקל המדויק של הדגם שהוזמן ואת נקודות ההרמה שלו יש לאמת מול הצוות הטכני של בר-אל 27, כי הנתונים האלה הם מה שקובע את סוג המנוף ואת מיקום העמידה שלו.

מה בודקים לפני ההזמנה: רשימת בדיקה לגישה ולמשטח

הרשימה הבאה היא הבסיס לשיחה עם היצרן ועם קבלן ההנפה. כדאי לעבור עליה באתר עצמו, עם מטר, ולצלם את המסלול מהרחוב עד נקודת ההצבה.

גישת משאית לאתר

• האם הרחוב או דרך הגישה מאפשרים כניסה ותמרון של משאית כבדה? רחובות צרים, סמטאות, כבישי עפר רכים ופניות חדות הם המכשול הראשון.
• האם יש מקום למשאית לעמוד בזמן ההנפה בלי לחסום כביש ראשי? אם נדרשת חסימה, לעיתים יש צורך בתיאום עם הרשות המקומית.
• האם הקרקע במקום העמידה יציבה מספיק לתמיכות המנוף? קרקע רכה, שוליים לא מהודקים או מכסי ביוב באזור העמידה מחייבים פתרון מראש.

רוחב מעבר וגובה פנוי

• מדידה של המעבר הצר ביותר בין הרחוב לנקודת ההצבה: שער, מעבר בין בניינים, פשפש. המיגונית צריכה לעבור באוויר מעל המכשולים או דרכם.
• גובה פנוי: גגונים, מרפסות, ענפי עצים, כבלים. כל מה שמעל מסלול ההנפה קובע את גובה ההרמה הנדרש.
• מרחק אופקי מנקודת עמידת המנוף לנקודת ההצבה. ככל שהמרחק גדול יותר, נדרש מנוף עם כושר הרמה גבוה יותר באותו טווח.

קווי חשמל ומכשולים עיליים

קווי חשמל עיליים בקרבת מסלול ההנפה הם שיקול בטיחותי ראשון במעלה. עבודה של מנוף ליד קווי חשמל כפופה למרחקי בטיחות ולדרישות רגולטוריות, ובמקרים מסוימים לתיאום מול חברת החשמל. אם יש קו חשמל מעל החצר או לאורך הרחוב, יש לציין זאת ליצרן ולקבלן ההנפה בשלב ההזמנה ולא ביום העבודה. הנחיות כלליות לבטיחות בהנפה ובשינוע של אלמנטים טרומיים מרוכזות במאמר על בטיחות באתרי עבודה בשינוע והנפה.

מפלס ומשטח ההצבה

• המשטח צריך להיות מפולס, יציב ומתאים לשאת את משקל המיגונית לאורך זמן. ההגדרה של המשטח הנדרש, בטון, ריצוף קיים או מצע מהודק, נקבעת לפי הנחיות היצרן ותנאי הקרקע במקום.
• הפרשי גובה בין נקודת העמידה של המנוף לנקודת ההצבה, למשל חצר נמוכה מהרחוב, משפיעים על גובה ההרמה ועל הטווח.
• ניקוז: כדאי לוודא שהמיגונית לא תוצב בנקודה הנמוכה של החצר שאליה מתנקזים מי הגשם.
• מרחק מקירות, גדרות וצנרת: השארת מרווח לגישה מסביב, לפתח הכניסה ולתחזוקה.

מנוף מובנה במשאית מול מנוף נפרד

שיקול	משאית עם מנוף מובנה	מנוף נפרד
מתי מתאים	נקודת הצבה קרובה למקום עמידת המשאית, ללא מכשולים גבוהים	הצבה מעבר לגדר, לבניין או במרחק גדול מנקודת העמידה
טווח והרמה	מוגבלים לפי המנוף המובנה והמשקל	גדולים יותר, לפי סוג המנוף שנבחר
תיאום	גורם אחד, פחות תלות בלוח זמנים של אחרים	שני גורמים: משאית הובלה ומנוף, חייבים להיפגש באותה שעה
שטח נדרש באתר	מקום למשאית בלבד	מקום למשאית ולמנוף, כולל פריסת תמיכות
עלות	נמוכה יותר בדרך כלל	גבוהה יותר, תלויה בגודל המנוף ובשעות

ההחלטה בין השניים נעשית לפי המדידות מהסעיף הקודם ולפי משקל הדגם. במקרים גבוליים כדאי לבקש סיור מקדים של קבלן ההנפה באתר. הוא זול בהרבה ממנוף שמגיע ומתברר שאינו מספיק.

סדר העבודה ביום ההצבה

יום הצבה מסודר נראה בדרך כלל כך, ואת הפרטים מתאימים לכל אתר:

1. הכנת האתר מראש: המשטח מוכן ומפולס, המסלול פנוי מרכבים, צמחייה שחוסמת נגזמה, שער פתוח או פורק במידת הצורך.
2. הגעת המנוף והמשאית: הצבת המנוף במקום שסוכם, פריסת תמיכות על קרקע יציבה, בדיקת מרחקים מקווי חשמל.
3. חיבור אביזרי ההרמה: לפי נקודות ההרמה של הדגם והנחיות היצרן. אין להרים בנקודות שלא יועדו לכך.
4. הנפה והנחה: הרמה איטית, הכוונה של המיגונית לנקודה המסומנת, הנחה ובדיקת פילוס וכיוון פתח הכניסה.
5. בדיקה ומסירה: בדיקה חזותית של המיגונית לאחר ההנחה, סגירת הדלת, אישור המזמין ותיעוד.

נקודה שחוזרת בהרבה הצבות: כיוון פתח הכניסה. המיגונית מונחת פעם אחת, ולסובב אותה אחר כך זו הנפה נוספת. את הכיוון מסמנים על המשטח מראש ומאשרים עם מפעיל המנוף לפני ההנחה.

חלוקת אחריות בין הצדדים

הצבת מיגונית מערבת לפחות שלושה גורמים: המזמין, היצרן וקבלן ההנפה (שלעיתים הוא היצרן עצמו או קבלן מטעמו). חלוקת האחריות המקובלת, שיש לעגן בהזמנה בכתב, נראית כך:

• המזמין: מסירת מידע מדויק על הגישה, המעברים והמכשולים; הכנת המשטח לפי ההנחיות; פינוי המסלול; אישורים מהרשות אם נדרשים לחסימת רחוב; נוכחות ביום ההצבה או נציג מוסמך.
• היצרן: אספקת המיגונית לפי המפרט, מסירת נתוני משקל ונקודות הרמה, הנחיות למשטח ולהצבה.
• קבלן ההנפה: התאמת המנוף למשקל ולטווח, בטיחות ההנפה, מפעיל מוסמך ואביזרי הרמה תקינים.

מה כלול בהצעת המחיר של בר-אל 27, האם ההובלה וההנפה נכללות, ומה נשאר באחריות המזמין, יש לבדוק מול בר-אל 27 בשלב ההזמנה, כי זה משתנה לפי המרחק, סוג המנוף ותנאי האתר. הצבה עצמית, כלומר הזמנת מנוף ישירות על ידי המזמין, אפשרית במקרים מסוימים, ועל היתרונות והמגבלות שלה אפשר לקרוא במאמר על הצבת מיגוניות באופן עצמאי.

טעויות נפוצות בהובלה והצבה

• מדידה מהזיכרון: "השער רחב, בטוח עובר". השער נמדד במטר, כולל העמודים והצירים, ומשווים לרוחב המיגונית כולל בליטות.
• התעלמות מקרקע רכה: תמיכות מנוף ששוקעות בקרקע אחרי גשם הן סיכון בטיחותי ממשי. בחורף מוודאים את מצב הקרקע יום לפני.
• משטח לא מוכן: המיגונית מגיעה והמשטח עוד לא יצוק או לא מפולס. ההצבה נדחית, והמשאית והמנוף מחויבים בכל מקרה.
• קו חשמל שלא דווח: מתגלה רק כשהמנוף פרוס. במקרה הטוב ההצבה נדחית; במקרה הרע נוצר סיכון.
• אי הגדרת כיוון הפתח: המיגונית הונחה עם הדלת לקיר.
• הצבה בנקודה הנמוכה בחצר: מי גשם נאספים סביב הכניסה. פתרון בניקוז או בהגבהת המשטח נעשה לפני ההצבה, לא אחריה.

בר-אל 27 והובלת מיגוניות

בר-אל 27 מייצרת מיגוניות בטון טרומיות, ופרטי המוצר, הדגמים והשימושים מרוכזים בעמוד מוצרי המיגון. כדי שהיצרן יוכל להתאים את פתרון ההובלה וההנפה, כדאי להעביר בשלב ההזמנה: כתובת מדויקת, תיאור הגישה ותמונות של המסלול, מידות המעבר הצר ביותר, גובה פנוי, מרחק מנקודת העמידה האפשרית לנקודת ההצבה, קיום קווי חשמל, ומצב המשטח. עם המידע הזה אפשר לקבוע האם משאית עם מנוף מובנה מספיקה, ומה נדרש מהמזמין. הדרישות המחייבות למרחב מוגן, למיקום ולזמן ההגעה אליו הן של פיקוד העורף, ואת ההנחיות העדכניות יש לבדוק באתר פיקוד העורף.

שאלות נפוצות

כמה שוקלת מיגונית?

המשקל תלוי במידות הפנימיות, בעובי הדפנות והתקרה ובדגם, ומדובר בטווח של כמה טונות. אין נתון אחד לכל המיגוניות, ולכן את המשקל של הדגם המדויק שנבחר יש לאמת מול הצוות הטכני של בר-אל 27. הנתון הזה נמסר לקבלן ההנפה יחד עם המרחק מנקודת העמידה, והם קובעים יחד את סוג המנוף.

מה קורה אם המשאית לא יכולה להגיע עד החצר?

זה מצב שכיח, ופתרונו הוא מנוף נפרד עם טווח ארוך יותר שעומד ברחוב ומניף את המיגונית מעל הגדר או הבניין אל החצר. הפתרון מחייב לוודא שיש לו מקום עמידה יציב ושמסלול ההנפה נקי מקווי חשמל ומגגונים. במקרים חריגים, כשאין גישה לשום מנוף, ייתכן שהמיקום אינו מתאים למיגונית טרומית וכדאי לבחון חלופה. עדיף לגלות זאת בסיור מקדים.

איזה משטח צריך להכין למיגונית?

המשטח צריך להיות יציב, מפולס ומסוגל לשאת את משקל המיגונית לאורך זמן בלי שקיעה. הפתרון המקובל הוא משטח בטון או מצע מהודק, אבל הדרישה המדויקת, כולל עובי ומידות, נקבעת לפי הנחיות היצרן ותנאי הקרקע במקום, ויש לקבל אותה מבר-אל 27 לפני הביצוע. הצבה על ריצוף קיים או על אדמת גן ללא הכנה אינה מומלצת בלי בדיקה.

כמה זמן לוקחת ההצבה עצמה?

כשהאתר מוכן, הגישה טובה והמנוף מתאים, ההנפה וההנחה עצמן הן עניין של זמן קצר יחסית, בדרך כלל חלק משעות העבודה של יום אחד כולל הגעה, פריסה ואיסוף. מה שמאריך את היום הם דברים שלא הוכנו: משטח לא גמור, רכב שחוסם, שער שלא פורק. משך העבודה הצפוי לאתר ספציפי נקבע עם קבלן ההנפה.

האם צריך אישור מהרשות המקומית להצבה?

שאלת ההיתר למיגונית עצמה נפרדת משאלת ההובלה, ויש לברר אותה מול הרשות המקומית ופיקוד העורף. מבחינת ההובלה, אם המנוף או המשאית צריכים לחסום רחוב או מדרכה ציבורית בזמן העבודה, ייתכן שנדרש תיאום או היתר זמני מהרשות. בחצר פרטית עם גישה מלאה, בדרך כלל אין צורך בכך. כדאי לשאול את הרשות מראש כשמדובר ברחוב עירוני צפוף.

מה עושים אם יש קו חשמל מעל החצר?

מדווחים על כך ליצרן ולקבלן ההנפה בשלב ההזמנה, עם תמונה ומיקום. קבלן ההנפה בוחן האם ניתן לתכנן מסלול הנפה ששומר על מרחקי הבטיחות הנדרשים, או שנדרש תיאום מול חברת החשמל. בשום מקרה לא מחליטים על כך באתר ביום ההצבה. במקרים מסוימים הפתרון הוא שינוי נקודת ההצבה בחצר.

אפשר להעביר מיגונית למקום אחר אחרי שהוצבה?

מיגונית טרומית ניתנת עקרונית להנפה מחדש ולהעברה, וזה אחד ההבדלים בינה לבין ממ"ד בנוי. ההעברה היא בעצם הצבה נוספת: אותן בדיקות גישה, מנוף, משטח ואחריות. לפני העברה יש לוודא מול היצרן שנקודות ההרמה תקינות ושהמיגונית לא ניזוקה באופן שמשפיע על ההנפה.

מתכננים להציב מיגונית בחצר, במפעל, במוסד או באתר עבודה? ניתן להעביר לבר-אל 27 את כתובת האתר, תמונות של מסלול הגישה, מידות המעברים ופרטי המשטח לצורך בחינת פתרון ההובלה וההצבה המתאים וקבלת הצעת מחיר דרך עמוד יצירת הקשר.