מיגונית לשטח ציבורי, למוסד או לעסק היא מרחב מוגן טרומי שמוצב כדי לתת מענה למי שנמצא מחוץ למבנה מוגן בזמן אזעקה: תלמידים בחצר בית ספר, עובדים ברצפת ייצור, פועלים באתר עבודה, נהגים בתחנת דלק, מבקרים בפארק. ההבדל מהצבה בחצר פרטית אינו במוצר עצמו אלא בכל מה שסביבו: הקיבולת נקבעת לפי מספר אנשים ולא לפי משפחה, המיקום נקבע לפי זמן הריצה מכל נקודה בשטח, נדרשת נגישות לאנשים עם מוגבלות, שילוט, תאורה, גורם אחראי לתחזוקה, ולרוב גם תיאום מול הרשות המקומית או בעלי השטח. המאמר מיועד למנהלי ביטחון ובטיחות, מנהלי מפעלים ואתרים, מהנדסי רשויות, מנהלי מוסדות חינוך ואנשי רכש, ומפרט מה משתנה בכל אחד מהשלבים: תכנון, תיאום, הצבה ותפעול שוטף.
מה ההבדל בין מיגונית לשטח ציבורי למיגונית לחצר פרטית
ההבדל העיקרי הוא בהגדרת המשתמש. בחצר פרטית המשתמשים ידועים, מספרם קבוע, כולם מכירים את המקום ומגיעים אליו באותו מסלול. בשטח ציבורי, במוסד או בעסק, המשתמשים מתחלפים: עובדי משמרת, תלמידים בהפסקה, לקוחות, קבלני משנה, מבקרים. חלקם לא יודעים היכן המיגונית נמצאת, חלקם לא יכולים לרוץ, וחלקם מגיעים בקבוצה גדולה בבת אחת.
מכאן נגזרים ארבעה הבדלים מעשיים:
- קיבולת: נקבעת לפי מספר האנשים שצפויים להיות בשטח בשעת השיא, לא לפי מספר קבוע של דיירים.
- מיקום: נקבע לפי מרחק ריצה מכל נקודת שהייה בשטח, ולעיתים נדרשות כמה מיגוניות במקום אחת גדולה.
- נגישות ושילוט: חובה לחשוב על מי שלא מכיר את המקום ועל מי שנע בכיסא גלגלים.
- אחריות: יש גורם מוגדר שאחראי שהמיגונית פתוחה, נקייה, מוארת וזמינה בכל שעה.
הדרישות המחייבות למרחבים מוגנים ולהתגוננות אזרחית מפורסמות על ידי פיקוד העורף ובאתרי הממשלה, ומשתנות לפי סוג המבנה, אזור הארץ וייעוד השטח. המאמר מציג את השיקולים, ואת הדרישות עצמן יש לאמת מול ההנחיות העדכניות ומול יועץ המיגון של הפרויקט.
למי זה רלוונטי: סוגי שטחים וסוגי משתמשים
הצורך במיגונית בשטח פתוח עולה בכל מקום שבו אנשים שוהים דרך קבע במרחק שאינו מאפשר להגיע למרחב מוגן בנוי בזמן ההתרעה. הרשימה הבאה אינה ממצה, אבל היא מכסה את רוב הפניות:
- רשויות מקומיות: גני שעשועים, פארקים, מגרשי ספורט, תחנות אוטובוס מרכזיות, שווקים, חופים ומרכזי מסחר פתוחים.
- מוסדות חינוך: חצרות בתי ספר וגני ילדים, מגרשי ספורט של בתי ספר, קמפוסים.
- מפעלים ומרכזים לוגיסטיים: רצפות ייצור, מגרשי אחסון פתוחים, אזורי פריקה וטעינה, חניוני עובדים.
- אתרי בנייה ותשתית: אתרים שבהם הפועלים נמצאים בשטח פתוח לאורך כל היום, ללא מבנה מוגן בסביבה.
- עסקים ושירותים: תחנות דלק, משתלות, מסעדות עם חצר, מוסכים, חוות סולאריות, מתקני מים וחשמל.
- חקלאות: מבני משק, אזורי מיון ואריזה, חממות.
בכל אחד מהמקרים השאלה הראשונה זהה: כמה אנשים נמצאים בשטח בשעת השיא, והיכן בדיוק הם נמצאים כשנשמעת אזעקה.
איך קובעים קיבולת ומספר מיגוניות
הקיבולת נקבעת לפי מספר האנשים שצריכים להיכנס, לא לפי גודל השטח. הנוהג המקובל בתכנון הוא לספור את שעת השיא: הפסקה גדולה בבית ספר, החלפת משמרת במפעל, שבת בפארק, יום אספקה במרכז לוגיסטי. למספר הזה מוסיפים מרווח לאורחים, לקבלני משנה ולמבקרים. שטח מינימלי לאדם, מספר פתחים ודרישות אוורור נקבעים בהנחיות המחייבות, ואין להסתמך על הערכה כללית.
כשמספר האנשים גדול, לרוב עדיף לפזר כמה מיגוניות קטנות יותר בשטח מאשר להציב אחת גדולה. הסיבה היא זמן הריצה: מיגונית אחת במרכז המפעל לא עוזרת למי שנמצא בקצה מגרש האחסון. פיזור נכון מקצר את המרחק מכל נקודה, מפחית עומס בפתח בזמן הכניסה ומאפשר להוסיף יחידות בהדרגה כשהשטח מתרחב.
מה סופרים בפועל
- מספר האנשים בשעת השיא בכל אזור שהייה בנפרד (חצר, אולם, מגרש, מחסן).
- אנשים שאינם קבועים: מבקרים, ספקים, קבלנים, הורים באיסוף.
- אנשים עם מוגבלות ניידות שצריכים גישה ללא מדרגות ומקום לכיסא גלגלים.
- אזורים שבהם אין מבנה מוגן בטווח סביר, לעומת אזורים שכבר מכוסים.
מיקום המיגונית: זמן ריצה, גישה ונראות
מיקום נכון של מיגונית בשטח ציבורי נקבע לפי זמן ההגעה אליה מכל נקודת שהייה, לא לפי נוחות ההצבה. זמן ההתרעה משתנה בין אזורי הארץ ומפורסם על ידי פיקוד העורף, ולפיו נגזר המרחק המרבי שאדם יכול לעבור ברגל, בריצה סבירה, כולל אנשים מבוגרים וילדים. ממרחק זה קובעים כמה יחידות נדרשות והיכן.
מעבר לזמן הריצה, יש לבדוק:
- מסלול פנוי: ללא גדרות, מדרגות, שערים נעולים או שטח חנייה שיכול להיחסם.
- נראות: המיגונית צריכה להיראות ממרחק, גם למי שלא מכיר את השטח. הצבה מאחורי מבנה או צמחייה פוגעת בזה.
- גישה לרכב חירום: אמבולנס צריך להגיע לקרבת המיגונית.
- מרחק ממפגעים: מיכלי דלק וגז, חומרים דליקים, קווי חשמל עיליים, עצים גדולים.
- תשתיות תת קרקעיות: אין להציב מעל צנרת מים, ביוב, חשמל או תקשורת שדורשת גישה לתחזוקה.
- גישת מנוף והובלה: המשאית והמנוף צריכים להגיע לנקודת ההצבה ביום ההתקנה, גם בשטח פעיל.
במקום עבודה שבו הצוות מתחלף, נוהל החירום צריך להגדיר לכל עמדה את המיגונית הקרובה אליה, ולא להשאיר את הבחירה לרגע האזעקה.
נגישות, שילוט ותאורה
במיגונית בחצר פרטית המשפחה יודעת היכן היא ואיך נכנסים. בשטח ציבורי צריך להניח שאיש לא יודע. שלושה מרכיבים סוגרים את הפער:
נגישות
מרחב מוגן שמשרת את הציבור צריך לאפשר כניסה למי שנע בכיסא גלגלים או בהליכון: מפלס כניסה ללא מדרגה או עם רמפה בשיפוע מתאים, רוחב פתח מספיק, סף נמוך, ומקום פנוי בפנים לסיבוב. דרישות הנגישות למבנים ולשטחים ציבוריים בישראל מעוגנות בחקיקה ובתקנות שמפורסמות באתרי הממשלה, והתאמת המיגונית אליהן נעשית בתיאום עם יועץ נגישות של הפרויקט. יש לאמת מול הצוות הטכני של בר-אל 27 אילו פתרונות פתח ומפלס זמינים.
שילוט
שילוט הכוונה מכל אזור שהייה אל המיגונית, שילוט זיהוי על היחידה עצמה, וסימון של קיבולת ושל הגורם האחראי. בשטחים שבהם יש מבקרים שאינם דוברי עברית כדאי לשלב סמלים ושפות נוספות.
תאורה
המיגונית צריכה להיות מוארת מבחוץ, כדי שיראו אותה בלילה, ומבפנים, כדי שאפשר יהיה לשהות בה. חיבור החשמל, תאורת חירום עם גיבוי ואוורור נקבעים בתכנון ומחייבים תיאום מול חשמלאי הפרויקט.
תיאום מול הרשות המקומית ובעלי השטח
הצבת מיגונית בשטח ציבורי כמעט תמיד מערבת יותר מגורם אחד. ברשות מקומית זה הנדסה, ביטחון, גינון ולעיתים תנועה. במוסד חינוכי זה הרשות, משרד החינוך והנהלת המוסד. במפעל זה הבעלים, מנהל הבטיחות, ולעיתים המועצה האזורית או מנהלת אזור התעשייה. באתר עבודה זה הקבלן הראשי, מנהל העבודה ויועץ הבטיחות.
סדר עבודה מקובל:
- הגדרת הצורך: כמה אנשים, היכן, ומה כבר קיים בשטח.
- בדיקת דרישות: ההנחיות המחייבות לסוג השטח, כולל שאלת ההיתר. חובת היתר משתנה לפי סוג המבנה, השטח והשימוש, ויש לברר אותה מול הרשות ומול יועץ המיגון לפני ההזמנה.
- תוכנית מיקום: סימון היחידות על תוכנית השטח, כולל מסלולי הגעה ותשתיות.
- אישורים: הגשה לגורמים הרלוונטיים לפי דרישות הרשות.
- הכנת השטח: משטח ישר ויציב, גישה למנוף, נקודת חשמל.
- הצבה ומסירה: הנפה, פילוס, חיבור חשמל, בדיקת דלתות ואוורור, מסירה לגורם האחראי.
מידע כללי על הצבה עצמאית ועל האחריות שנלווית לה מופיע במאמר על הצבת מיגוניות באופן עצמאי. בשטח ציבורי כדאי להימנע מקיצורי דרך בשלב האישורים, כי המיגונית תשרת ציבור שלא בחר בה, והאחריות המשפטית מוטלת על בעלי השטח.
אחריות תחזוקה ותפעול שוטף
מיגונית בחצר פרטית מתוחזקת על ידי מי שגר לידה. בשטח ציבורי, בלי גורם אחראי מוגדר, היא הופכת תוך חודשים למחסן, לנקודת גרפיטי או למקום נעול שאיש לא מוצא את המפתח שלו. לכן חלק מהתכנון הוא הגדרת בעלים תפעולי: מי מחזיק במפתח אם יש נעילה, מי בודק שהדלת נפתחת, מי מנקה, מי מחליף נורה, ומי מדווח על נזק.
רשימת בדיקה תקופתית מקובלת:
- הדלת נפתחת ונסגרת בקלות ואינה נעולה בשעות שבהן יש אנשים בשטח.
- הפנים פנוי מציוד, פסולת ואחסון.
- תאורה פנימית וחיצונית תקינה, כולל גיבוי חירום.
- אוורור פנוי, אין חסימה של פתחים.
- השילוט קריא ולא הוסר.
- אין סדקים, שברים או פגיעה בבטון בעקבות רכב או ונדליזם.
- הגישה למיגונית לא נחסמה על ידי חנייה, ציוד או צמחייה שגדלה.
במפעלים ובמוסדות כדאי לשלב את הבדיקה בסבב הבטיחות החודשי ולתרגל כניסה למיגונית עם כל הצוות, כפי שמתרגלים פינוי בשריפה.
בר-אל 27 ומיגוניות לשטחים ציבוריים ועסקיים
בר-אל 27 מייצרת מוצרי מיגון מבטון טרומי, כולל אלמנטי מיגון לפרויקטים. בפנייה לגבי שטח ציבורי, מוסד או עסק, המידע שמקצר את התהליך הוא: תוכנית השטח או תצלום אוויר עם סימון אזורי השהייה, מספר האנשים בשעת השיא, דרישות נגישות, נתוני גישה למנוף ולמשאית, והאם קיימת כבר תוכנית מיגון של יועץ. על בסיס הנתונים האלה ניתן לבחון את מספר היחידות, הגודל והמיקום, ולקבל הצעת מחיר. שאלות על רמת ההגנה של מיגונית טרומית ועל מה היא נותנת ומה לא מפורטות במאמר האם מיגונית בטוחה. מפרטים, מידות, משקלים ותהליכי התקנה יש לאמת מול הצוות הטכני של בר-אל 27, וההתאמה בפועל נעשית לפי דרישות פיקוד העורף, הרשות המקומית ויועצי הפרויקט.
שאלות נפוצות
האם מפעל או עסק חייב להציב מיגונית בשטח הפתוח שלו?
החובה תלויה בסוג המבנה, במספר העובדים, באזור הארץ ובקיומו של מרחב מוגן בנוי בטווח ההגעה. אין תשובה אחידה לכל העסקים. הדרך הנכונה היא לבדוק את ההנחיות המחייבות של פיקוד העורף לסוג העסק, להתייעץ עם יועץ מיגון או בטיחות, ולברר מול הרשות המקומית אם נדרש היתר. גם כשאין חובה פורמלית, מעסיק רבים בוחרים להציב מיגונית כחלק מאחריותם לבטיחות העובדים.
כמה מיגוניות צריך בחצר בית ספר?
המספר נגזר ממספר התלמידים והצוות שנמצאים בחצר בהפסקה הגדולה, מהשטח המינימלי לאדם לפי ההנחיות, ומזמן ההגעה מכל פינה בחצר. לרוב התשובה היא כמה יחידות מפוזרות ולא אחת גדולה, בעיקר כשהחצר גדולה או מחולקת למגרשים. חשוב גם לספור את מי שכבר מכוסה על ידי ממ"דים או מקלט בתוך המבנה, ולהתמקד באזורים שרחוקים מהם.
מה ההבדל בין מיגונית באתר בנייה למיגונית קבועה בשטח ציבורי?
באתר בנייה המיגונית זמנית: היא נכנסת עם תחילת העבודות, יכולה לזוז עם התקדמות השלבים, ויוצאת בסיום. לכן חשובה בה במיוחד האפשרות להעברה בהנפה ומיקום שלא יפריע לעבודות. בשטח ציבורי המיגונית קבועה, ולכן מקבלים משקל גדול יותר הגמר, הנגישות, השילוט, החיבור לחשמל וההשתלבות בסביבה. בשני המקרים דרישות ההגנה עצמן נקבעות לפי אותן הנחיות.
איך מוודאים שהמיגונית לא תהיה נעולה כשצריך אותה?
זו הבעיה התפעולית הנפוצה ביותר בשטחים ציבוריים. הפתרונות המקובלים: הימנעות מנעילה בכלל בשעות הפעילות, נעילה רק בשעות שאין אנשים בשטח עם נוהל פתיחה ברור, או מנגנון שמאפשר פתיחה מבפנים ומבחוץ ללא מפתח. בכל מקרה יש להגדיר גורם אחראי, לרשום את הנוהל ולבדוק אותו בסבב הבטיחות. פתרונות הנעילה הזמינים יש לאמת מול בר-אל 27.
האם מיגונית בשטח ציבורי חייבת להיות נגישה לכיסא גלגלים?
שטחים ומבנים שמשרתים את הציבור כפופים לחקיקת הנגישות בישראל, והמיגונית היא חלק מהשטח הזה. ההתאמה הנדרשת נקבעת בתיאום עם יועץ נגישות של הפרויקט ולפי התקנות העדכניות. ברמה המעשית מדובר בכניסה ללא מדרגה או עם רמפה, רוחב פתח מתאים ומקום פנוי בפנים. במפעל שבו כל העובדים ידועים הדרישה עשויה להיות שונה, אבל גם שם כדאי לתכנן לפחות יחידה אחת נגישה.
מי אחראי על המיגונית אחרי ההצבה?
בעלי השטח או מי שמפעיל אותו: הרשות המקומית בשטח ציבורי, הנהלת המוסד בבית ספר, הבעלים או מנהל הבטיחות במפעל, הקבלן הראשי באתר בנייה. היצרן אחראי למוצר לפי תנאי האחריות שסוכמו, ולא לתפעול השוטף. לכן כדאי שכבר בשלב ההזמנה יוגדר בכתב מי מקבל את המפתחות, מי מבצע את הבדיקה התקופתית ולמי מדווחים על נזק.
אפשר להזיז מיגונית אחרי שהוצבה?
מיגונית טרומית מיועדת להנפה, ולכן העברה אפשרית עקרונית, בכפוף לגישת מנוף, לניתוק תשתיות ולאישור מחדש של המיקום החדש. זה יתרון בולט באתרי עבודה ובשטחים שמשתנים. יש לאמת מול הצוות הטכני של בר-אל 27 את תנאי ההנפה של הדגם הספציפי, ולתאם מראש עם קבלן המנוף.
מתכננים הצבת מיגוניות בשטח ציבורי, במוסד או בעסק? ניתן להעביר לבר-אל 27 תוכנית שטח, מספר האנשים, דרישות הנגישות ונתוני הגישה לצורך בחינת הפתרון המתאים וקבלת הצעת מחיר.
