קטגוריה: חשמל ותקשורת

פרט יסוד לעמוד תאורה הוא השרטוט שמגדיר איך העמוד מתחבר לקרקע: מידות היסוד, מיקום ברגי היסוד או העוגנים, השרוולים שדרכם עוברים הכבלים, המפלס העליון של היסוד ביחס לריצוף, והקשר לתא הבקרה הסמוך. הפרט הזה הוא המסמך שסביבו נפגשים ארבעה גורמים בפרויקט: מתכנן התאורה, הקונסטרוקטור, קבלן הפיתוח וקבלן החשמל. רוב התקלות ביסודות תאורה, מעמוד שיושב עקום ועד כבל שלא עובר, מתחילות מפרט שנקרא חלקית או שלא תואם בין הצדדים. המאמר הזה מסביר איך קוראים פרט יסוד, מה ההבדל בין יסוד טרומי ליצוק, ואיך מסדרים את התיאום מול קבלן החשמל לפני שהיסוד נכנס לקרקע. הוא מיועד למנהלי פרויקטים, מפקחים, מתכנני חשמל וקבלני פיתוח, ואינו מדריך כללי ליסודות.

מה כולל פרט יסוד לעמוד תאורה

פרט יסוד הוא שרטוט, לרוב בקנה מידה גדול, שמלווה את תוכנית התאורה או תוכנית הפיתוח. הוא מתאר את היסוד עצמו ואת כל מה שמתחבר אליו, ומשמש בסיס לייצור, להזמנה ולביצוע. באופן מקובל הפרט כולל את הרכיבים הבאים:

• מידות היסוד: אורך, רוחב או קוטר, ועומק. המידות נגזרות מגובה העמוד, מעומסי הרוח ומסוג הקרקע, ונקבעות על ידי הקונסטרוקטור או מתכנן התאורה.
• ברגי יסוד או עוגנים: מספר הברגים, הקוטר, האורך, המרחק ביניהם (טמפלט) והגובה שבו הם בולטים מעל פני היסוד. הנתונים האלה חייבים להתאים לפלטת הבסיס של העמוד שנבחר.
• שרוולים לכבלים: קוטר השרוולים, מספרם, כיוון הכניסה והיציאה, ורדיוס הכיפוף. השרוולים הם המעבר של כבלי ההזנה מתא הבקרה או מהצנרת התת קרקעית אל תוך העמוד.
• מפלס עליון: גובה פני היסוד ביחס לפני הריצוף הסופי, לאבן השפה או לפני הקרקע. נתון שנראה שולי אבל קובע אם העמוד ייראה נכון ואם הפלטה תיחשף.
• הארקה: אופן חיבור מוליך ההארקה ליסוד או לעמוד, לפי תוכנית החשמל.
• קשר לתא הבקרה: המיקום של תא הבקרה או תא המשיכה הסמוך ביחס ליסוד, והמרחק ביניהם.

כשמזמינים יסוד טרומי, הפרט הזה הוא בדיוק המידע שהיצרן צריך. עמוד יסודות בטון לעמודי תאורה מציג את המוצר עצמו, ואת התאמתו לפרויקט יש לבחון לפי הפרט המאושר של המתכנן.

יסוד טרומי מול יסוד יצוק באתר: מה ההבדל בקריאת הפרט

שני הפתרונות נפוצים בישראל, ולכל אחד יש השלכות שונות על מה שצריך לוודא בפרט ובאתר.

שיקול	יסוד טרומי	יסוד יצוק באתר
מיקום ברגי היסוד	קבוע במפעל לפי טמפלט; אין אפשרות לתקן באתר	נקבע בזמן היציקה; תלוי בדיוק קיבוע הטמפלט
שרוולים	מובנים ביסוד; יש לוודא כיוון כניסה לפני ההצבה	מונחים לפני היציקה; קל להתאים כיוון, קל גם לשכוח
לוח זמנים באתר	הצבה ומילוי חוזר באותו יום	חפירה, זיון, תבנית, יציקה והמתנה להתקשות
תלות במזג אוויר	נמוכה	גבוהה יותר בזמן היציקה
אחידות בין יסודות	גבוהה, כל היסודות מאותה תבנית	תלויה בצוות ובבקרה בכל נקודה
גישה ומנוף	נדרש ציוד הרמה מתאים לנקודת ההצבה	נדרשת גישה למשאית בטון או לערבל

ההשלכה המעשית: ביסוד טרומי, כל הבדיקות עוברות לשלב שלפני ההזמנה, כי אחרי הייצור אין מה לתקן. ביסוד יצוק, הבדיקות עוברות לשלב שלפני היציקה, ושם הסיכון הוא בעיקר טעות אנוש בקיבוע. על ההבדל בין הפתרונות ועל שיקולי הבחירה ביניהם אפשר לקרוא בהרחבה במאמר על תכנון קוביות ויסודות בטון לעמודי תאורה.

איך קוראים פרט יסוד: הנתונים שבודקים לפני ההזמנה

קריאה נכונה של הפרט היא בעצם הצלבה בין שלושה מסמכים: פרט היסוד, גיליון הנתונים של העמוד (כולל פלטת הבסיס), ותוכנית התאורה או הפיתוח שמראה את מיקום העמודים ואת מסלול הצנרת. הסעיפים הבאים הם מה שכדאי לוודא בכל אחד.

התאמה בין הטמפלט לפלטת הבסיס של העמוד

המרחק בין ברגי היסוד, הקוטר שלהם והגובה הבולט חייבים להתאים לחורים בפלטת הבסיס של העמוד שיסופק בפועל. כשמחליפים ספק עמודים או דגם באמצע פרויקט, פלטת הבסיס יכולה להשתנות, והיסודות שכבר יוצרו לא יתאימו. לכן מקובל לא לשחרר יסודות לייצור לפני שהעמוד סגור סופית.

כיוון השרוולים ביחס למסלול הצנרת

השרוולים ביסוד צריכים לפנות לכיוון שממנו מגיע הכבל ולכיוון שאליו הוא ממשיך (במעבר בין עמודים). בתוכנית הפיתוח בודקים מאיפה מגיעה הצנרת לכל עמוד ומסמנים על הפרט את הכיוון. ביסוד טרומי, הכיוון נקבע בהצבה, ולכן חשוב שהמידע יהיה על היסוד ובידי מפעיל המנוף.

מפלס פני היסוד

המפלס העליון נמדד ביחס לפני הריצוף הסופי או לפני הקרקע המתוכננים, לא ביחס לקרקע שקיימת ביום ההצבה. בפרויקטי פיתוח, פני השטח משתנים בין שלב התשתיות לשלב הריצוף, ויסוד שהוצב לפי המצב הקיים יכול להימצא גבוה או נמוך מדי בסוף. יש לעבוד לפי המפלסים המתוכננים ולסמן אותם באתר.

מרחק ומיקום ביחס לתא הבקרה

לא בכל פרויקט יש תא בקרה ליד כל עמוד, אבל כשיש, המרחק בין היסוד לתא קובע את אורך השרוול, את רדיוס הכיפוף ואת קלות המשיכה של הכבל. המידע על התאים עצמם, מידותיהם והמכסים מופיע בעמוד תאי תקשורת וחשמל, ובחירת התא נעשית לפי תוכנית החשמל.

איך מתאמים את היסוד מול קבלן החשמל

פרט היסוד שייך בדרך כלל לתוכנית הפיתוח או הקונסטרוקציה, אבל מי שמשתמש בו בפועל הוא קבלן החשמל. הפער הזה הוא הסיבה לרוב הבעיות. סדר תיאום מקובל, שאפשר להתאים לכל פרויקט, נראה כך:

1. סגירת דגם העמוד: מתכנן התאורה מאשר את העמוד ופלטת הבסיס, וקבלן החשמל מקבל את גיליון הנתונים.
2. אישור הפרט: הקונסטרוקטור או המתכנן מאשר את פרט היסוד, כולל טמפלט, שרוולים ומפלס, ומול הנתונים של העמוד.
3. סימון באתר: מודד מסמן את מיקום כל עמוד ואת המפלס המתוכנן. קבלן החשמל וקבלן הפיתוח עוברים על הסימון יחד ומאשרים כיווני צנרת.
4. הזמנה או יציקה: ביסוד טרומי, ההזמנה יוצאת ליצרן עם הפרט המאושר והכמויות. ביסוד יצוק, קבלן הפיתוח מכין את החפירה והטמפלט, וקבלן החשמל מניח שרוולים לפני היציקה.
5. בדיקה לפני מילוי חוזר: לפני שמכסים את היסוד בודקים מפלס, פילוס, כיוון שרוולים ומעבר חופשי בשרוול (למשל בעזרת חבל משיכה).
6. מסירה לקבלן החשמל: היסוד נמסר עם תיעוד, ומהשלב הזה הצבת העמוד וחיווט הכבלים באחריות קבלן החשמל.

הנקודה הקריטית היא שלב 5. אחרי המילוי החוזר, כל תיקון דורש חפירה מחדש, ולפעמים החלפת יסוד. בדיקה של כמה דקות לכל יסוד חוסכת ימי עבודה.

טעויות נפוצות בביצוע יסודות תאורה

הרשימה הבאה מבוססת על תקלות מוכרות בענף, לא על פרויקט ספציפי. בכל אחת מהן הבעיה מתגלה מאוחר, כשהעמוד כבר באתר.

• ברגי יסוד מסובבים: הטמפלט הוצב בזווית לא נכונה ביחס לכיוון הרחוב, והפלטה של העמוד יושבת מסובבת. בזרוע תאורה חד צדדית זה אומר שהפנס לא מאיר לכיוון הכביש. ביסוד טרומי הפתרון הוא לסמן את כיוון "החזית" על היסוד לפני ההצבה.
• מפלס לא נכון: יסוד שהוצב לפי הקרקע הקיימת ולא לפי המפלס המתוכנן. יסוד גבוה מדי חושף את הפלטה; נמוך מדי מחייב הגבהה שאינה חלק מהפרט.
• שרוול חסום או קטן מדי: בטון או עפר שנכנסו לשרוול, או שרוול שקוטרו לא מתאים לכבל ולרדיוס הכיפוף. הבדיקה במעבר חבל לפני המילוי החוזר מונעת את זה.
• יסוד לא מפולס: העמוד יוצא נטוי. תיקון בעזרת אומי פילוס מתחת לפלטה אפשרי במידה מוגבלת בלבד, ובכל מקרה לפי הוראות יצרן העמוד.
• מילוי חוזר לא מהודק: היסוד "זז" עם הזמן או שהריצוף סביבו שוקע. ההידוק סביב היסוד הוא חלק מהפרט, גם אם לא תמיד מצויר.
• אי התאמה בין יסוד לעמוד: הוחלף דגם עמוד אחרי שהיסודות יוצרו. הפתרון הוא רק במניעה, בשלב 1 של התיאום.

שיקולי הובלה, הנפה והצבה של יסוד טרומי

יסוד טרומי הוא אלמנט בטון כבד, וההצבה שלו מחייבת ציוד הרמה ותכנון גישה. כבר בשלב ההזמנה כדאי לבדוק: האם משאית עם מנוף מגיעה לנקודת כל עמוד או שנדרשת פריקה במקום מרוכז והובלה פנימית; מה רוחב המעבר ומה מצב הקרקע להצבת המנוף; והאם יש קווי חשמל עיליים באזור העבודה. משקל היסוד ונקודות ההרמה משתנים לפי הדגם ויש לאמת אותם מול הצוות הטכני של בר-אל 27 לפני תיאום המנוף. הנחיות כלליות לשינוע והנפה של אלמנטים טרומיים באתר מרוכזות במאמר על בטיחות באתרי עבודה בשינוע והנפה.

סדר ההצבה המקובל: חפירה למידות הפרט, הכנת מצע מהודק ומפולס, הצבת היסוד עם בדיקת מפלס וכיוון שרוולים, חיבור השרוולים לצנרת, ומילוי חוזר בשכבות עם הידוק. הפרטים המדויקים של המצע והמילוי נקבעים לפי המפרט הטכני של הפרויקט ויועץ הקרקע.

בר-אל 27 ויסודות לעמודי תאורה

בר-אל 27 מייצרת יסודות בטון טרומיים לעמודי תאורה, ואת ההתאמה של דגם היסוד לפרויקט בוחנים לפי פרט היסוד המאושר, נתוני העמוד וכמויות הפרויקט. כדי לקבל הצעה מדויקת, כדאי להעביר את פרט היסוד, גיליון הנתונים של העמוד ותוכנית הפיתוח עם מיקומי העמודים. מה שאין בפרט או שלא סגור בתכנון, למשל דגם עמוד שטרם אושר, כדאי לציין במפורש כדי שלא ייוצרו יסודות על בסיס הנחה. תקנים ישראליים רלוונטיים לתאורת חוץ ולמתקני חשמל קיימים, ואת הנוסח העדכני שלהם יש לבדוק באתר מכון התקנים הישראלי ומול מתכנן החשמל של הפרויקט.

שאלות נפוצות

מי אחראי על פרט היסוד לעמוד תאורה?

הפרט מוכן בדרך כלל על ידי מתכנן התאורה או הקונסטרוקטור, לפי נתוני העמוד שנבחר ותנאי הקרקע. קבלן הפיתוח או קבלן החשמל מבצעים לפיו, אבל לא קובעים אותו. כשיש סתירה בין הפרט לבין העמוד שסופק, הפנייה חוזרת למתכנן, לא נפתרת באתר. בפרויקטים ציבוריים הפרט לרוב מופיע בסט התוכניות של הרשות או של מתכנן החשמל מטעמה.

מה ההבדל בין ברגי יסוד לעוגנים כימיים?

ברגי יסוד מוטבעים בבטון בזמן הייצור או היציקה, לפי טמפלט, והמיקום שלהם קבוע. עוגנים כימיים או מכניים מותקנים בקידוח לאחר ההתקשות, ומאפשרים גמישות במיקום, אבל כפופים לדרישות של יצרן העוגן ולאישור הקונסטרוקטור לעומסי העמוד. ביסודות טרומיים לתאורה מקובלים ברגי יסוד מוטבעים, ושימוש בעוגנים במקומם דורש אישור תכנוני.

כמה שרוולים צריך ביסוד?

זה תלוי במיקום העמוד בקו ההזנה. עמוד בקצה קו צריך לרוב שרוול כניסה אחד; עמוד באמצע קו צריך כניסה ויציאה; עמוד עם הזנה נוספת, למשל למצלמה או לרמזור, צריך יותר. מספר השרוולים והקוטר שלהם נקבעים בתוכנית החשמל, ויש להעביר אותם ליצרן היסוד עם ההזמנה, כי ביסוד טרומי אי אפשר להוסיף שרוול אחרי הייצור.

איך מוודאים שהמפלס נכון לפני ההצבה?

מודד מסמן את המפלס המתוכנן של פני הריצוף או הקרקע בכל נקודת עמוד, ומחשבים ממנו את מפלס פני היסוד לפי הפרט. באתר בודקים עם מכשיר מדידה או פלס לייזר, לא בהערכה מול הקרקע הקיימת. אם פני השטח הסופיים עוד לא סגורים בתכנון, עדיף לדחות את ההצבה מאשר לנחש.

אפשר להזמין יסוד טרומי כשדגם העמוד עוד לא סגור?

אפשר טכנית, אבל לא מומלץ. הטמפלט של ברגי היסוד נגזר מפלטת הבסיס של העמוד, וכל שינוי בדגם עלול לשנות את המרחק בין הברגים או את הקוטר. אם לוח הזמנים מחייב, אפשר לבקש מהמתכנן להגדיר את הטמפלט כדרישה מחייבת גם לספק העמודים, כך שכל עמוד שייבחר יתאים ליסוד.

מה בודקים כשמקבלים יסודות טרומיים באתר?

בודקים שהמידות, מספר הברגים והמרחק ביניהם תואמים לפרט, שהשרוולים פתוחים ונקיים, שאין שברים או סדקים באלמנט, ושכל יסוד מזוהה מול רשימת הכמויות. אם יש בפרויקט יותר מדגם יסוד אחד, מוודאים שכל דגם הגיע לנקודה הנכונה לפני ההצבה. חשוב לתעד את הקבלה בכתב, בעיקר בפרויקטים עם מפקח.

מה קורה אם ברגי היסוד יצאו מסובבים?

ביסוד יצוק שטרם התקשה, אפשר לתקן את הטמפלט. ביסוד שכבר התקשה או ביסוד טרומי שהוצב, האפשרויות מוגבלות: סיבוב היסוד עצמו אם עוד לא בוצע מילוי חוזר, או פתרון תכנוני מאושר על ידי הקונסטרוקטור. לכן כיוון החזית של היסוד מסומן לפני ההצבה ונבדק לפני המילוי.

מתכננים פרויקט תאורה שבו נדרשים יסודות טרומיים לעמודים? ניתן להעביר לבר-אל 27 את פרט היסוד, נתוני העמוד, תוכנית הפיתוח והכמויות לצורך בחינת הפתרון המתאים וקבלת הצעת מחיר דרך עמוד יצירת הקשר.

גומחת בטון לחברת החשמל היא הנישה הטרומית שבתוכה מותקן פילר החשמל, ארון החיבור שדרכו מגיע החשמל מרשת חברת החשמל אל המגרש. הגומחה עצמה היא מוצר פשוט יחסית; מה שמסבך פרויקטים הוא התהליך סביבה: מי קובע את סוג הפילר והגומחה, מה חברת החשמל צריכה לאשר ומתי, איפה בדיוק בגבול המגרש היא עומדת, מי מכין את היסוד והתשתית, ובאיזה שלב היא צריכה להיות מוצבת כדי לא לעכב את החיבור. כשהתהליך הזה לא מסודר, הגומחה מוצבת במקום שחברת החשמל לא מאשרת, בגובה שלא מתאים למדרכה, או בלי הצנרת שהחשמלאי צריך. המאמר מיועד ליזמים, למנהלי פרויקטים, לקבלני פיתוח וחשמל ולמתכנני חשמל, ומתאר את סדר התיאום, האישור וההתקנה של גומחה לחיבור חשמל מתחילת הפרויקט ועד למסירה. הדרישות הספציפיות של חברת החשמל משתנות לפי סוג החיבור והאזור, ויש לאמת אותן מול חברת החשמל והחשמלאי המתכנן.

מה זו גומחה לחברת החשמל ולמה היא נדרשת

גומחה היא תא בטון טרומי פתוח מלפנים, מוצב בדרך כלל בגבול המגרש בצד הרחוב, שבתוכו מותקן ארון חשמל: פילר של חברת החשמל, ארון מונים או ארון חלוקה. הבטון מגן על הארון מפגיעות, ממזג אוויר ומגישה לא מורשית, ומספק לו בסיס יציב ותוואי מוסדר לכניסת הכבלים מלמטה. חברת החשמל דורשת נקודת חיבור מסודרת ונגישה מהרחוב, כדי שהעובדים שלה יוכלו להגיע אליה גם כשהשער נעול, ולכן הגומחה כמעט תמיד נמצאת בגבול המגרש ולא בתוכו. ההבדל בין סוגי הגומחות, גומחה בודדת, כפולה, לחשמל בלבד או לחשמל ותקשורת יחד, מתואר בעמוד גומחות לפילרים, ובמאמר על גומחת בטון לחשמל.

מי מגדיר את סוג הפילר והגומחה

סוג הפילר נגזר מגודל החיבור שהוזמן מחברת החשמל: מספר הפאזות, גודל האמפראז' ומספר הצרכנים שמתחברים דרך אותה נקודה. את הגודל הזה קובע מתכנן החשמל של הפרויקט, ומגיש בבקשת החיבור לחברת החשמל. חברת החשמל מאשרת את החיבור ומגדירה, לפי סוג החיבור, את הפילר שהיא מתקינה או דורשת, ומכאן נגזרות המידות של הגומחה שצריכה להכיל אותו. שרשרת ההחלטה היא לכן:

1. מתכנן החשמל קובע את גודל החיבור ואת הצורך בארונות נוספים (מונים, חלוקה, תקשורת).
2. חברת החשמל מאשרת את החיבור ואת סוג הפילר, ומגדירה את הדרישות לנקודת החיבור.
3. מתכנן הפיתוח או האדריכל משבצים את הגומחה בתוכנית הפיתוח, בגבול המגרש, בתיאום עם הגדר, המדרכה והכניסות.
4. הקבלן מזמין את הגומחה במידות המתאימות לפילר המאושר ומכין את היסוד והתשתית.

הטעות הנפוצה היא להזמין את הגומחה לפי "מה שרגיל" לפני שסוג החיבור אושר. גומחה קטנה מדי לפילר שחברת החשמל דורשת פירושה החלפה, ובגבול מגרש שכבר גודר ורוצף זה יקר. ההנחיות המחייבות לחיבור מתפרסמות על ידי חברת החשמל ויש לבדוק אותן באתר חברת החשמל ומול נציג האזור.

איפה הגומחה עומדת: מיקום בגבול המגרש

המיקום הוא הנושא שגורם להכי הרבה עיכובים, כי הוא צריך להתאים בו זמנית לדרישות חברת החשמל, לתוכנית הפיתוח ולרשות המקומית. השיקולים שחוזרים ברוב הפרויקטים:

• גישה מהרחוב: חזית הגומחה פונה למרחב הציבורי, כך שעובדי חברת החשמל מגיעים לפילר בלי להיכנס למגרש.
• קרבה לתוואי הרשת: ככל שהגומחה קרובה לנקודה שממנה חברת החשמל מביאה את הכבל, כך התוואי קצר יותר ופחות חפירה במדרכה הציבורית, שדורשת אישור עבודה מהרשות.
• שילוב בגדר או בקיר: הגומחה נכנסת בדרך כלל כחלק מקו הגדר או קיר החזית, ולכן צריך לתאם את מידותיה עם פרט הגדר, כולל מפלס עליון, גמר וחיפוי.
• לא בקו כניסת רכב: גומחה בקו שער החניה או בצמוד אליו נפגעת מרכבים ומפריעה לשדה הראייה.
• מפלס המדרכה: תחתית הפתח של הגומחה צריכה להתאים למפלס המדרכה הסופי, לא לזה שקיים ביום ההצבה. במדרכה שעדיין לא בוצעה זה דורש קביעת מפלס מתוכנית הפיתוח.
• ריכוז תשתיות: בפרויקטים רבים גומחת החשמל, גומחת התקשורת וארון המים מרוכזים באותו קטע גדר, כדי שכל החיבורים יהיו במקום אחד. אפשרות של גומחה כפולה לחשמל ותקשורת מתוארת בעמוד גומחות כפולות לחשמל ותקשורת.

המיקום הסופי מסומן בתוכנית הפיתוח ובתוכנית החשמל, ומומלץ לקבל עליו אישור עקרוני מחברת החשמל לפני הביצוע, ולא לגלות אחרי ההצבה שנדרשת הזזה.

יסוד, תשתית וצנרת: מה מכינים לפני ההצבה

הגומחה עצמה מוצבת בזמן קצר, אבל היא תלויה בהכנה שנעשית לפניה. ההכנה כוללת בדרך כלל:

יסוד או משטח הצבה

הגומחה צריכה לעמוד על בסיס יציב ומפולס, כדי שלא תשקע ולא תיטה עם הזמן. סוג הבסיס, משטח בטון יצוק, מצע מהודק או יסוד לפי פרט, נקבע לפי הקרקע, לפי גובה הגומחה ולפי פרט הגדר שאליה היא מתחברת. בגומחה שמשולבת בקיר גדר, לרוב היסוד של הגדר ממשיך גם תחת הגומחה. הפרט המדויק צריך להיות מוגדר בתוכניות, ובמקרה של ספק לאמת מול הקונסטרוקטור ומול הצוות הטכני של בר-אל 27.

צנרת וכניסת כבלים

לפני ההצבה מניחים את צנרת החשמל שנכנסת לגומחה מלמטה: צינור או צינורות מכיוון הרחוב, שדרכם חברת החשמל מושכת את כבל ההזנה, וצינורות מכיוון המגרש, שדרכם החשמלאי מושך את הכבלים אל המבנה. מספר הצינורות, קוטרם, עומקם ורדיוסי הכיפוף נקבעים על ידי מתכנן החשמל ולפי דרישות חברת החשמל. צינור שחסר או צינור עם כיפוף חד מדי מתגלה רק ביום משיכת הכבל, ואז הגומחה כבר מוצבת והמדרכה מרוצפת. כדאי גם להשאיר חוט משיכה בכל צינור ולסמן את קצות הצינורות לפני שמכסים אותם.

הארקה

מערכת ההארקה של המבנה מתחברת בדרך כלל באזור הפילר או ארון המונים, ולכן צריך לתאם עם החשמלאי אם נדרשת הכנה להארקה בסמוך לגומחה, למשל אלקטרודה או חיבור לטבעת ההארקה, לפני שהשטח מכוסה.

סדר העבודה מול קבלן הפיתוח וקבלן החשמל

הגומחה יושבת בממשק בין שלושה גורמי ביצוע: קבלן הפיתוח שבונה את הגדר, המדרכה והיסוד; קבלן החשמל שמניח את הצנרת ומתקין את הארונות; וחברת החשמל שמבצעת את החיבור. הסדר המקובל:

1. אישור החיבור וסוג הפילר מחברת החשמל, ואיתו קביעת מידות הגומחה.
2. סימון מיקום הגומחה בשטח לפי תוכנית הפיתוח, ובדיקה מול תוואי הרשת.
3. עבודות עפר וצנרת: קבלן החשמל מניח את הצינורות מהרחוב ואל המגרש, בתיאום עם קבלן הפיתוח שחופר את היסוד לגדר.
4. יסוד או משטח הצבה לפי הפרט.
5. הצבת הגומחה: הובלה, הנפה במנוף או במלגזה לפי המשקל, פילוס וקיבוע. הגומחה מוצבת עם הצינורות שכבר נכנסים לתוכה מלמטה.
6. השלמת הגדר והמדרכה סביב הגומחה, כולל התאמת מפלס ופרט חיבור לקיר.
7. התקנת הארונות: חברת החשמל מתקינה את הפילר שלה, וקבלן החשמל מתקין את ארון המונים או החלוקה, לפי חלוקת האחריות שנקבעה בבקשת החיבור.
8. ביקורת וחיבור: בדיקת המתקן, ולאחריה חברת החשמל מבצעת את החיבור לרשת.

נקודת התיאום הקריטית היא בין שלבים 3 ו-5: הצנרת חייבת להיות במקום ובמפלס הנכון לפני שהגומחה יורדת עליה. גומחה שהוצבה לפני הצנרת מחייבת חפירה מתחתיה, ולכן כדאי לקבוע את יום ההצבה רק אחרי שהחשמלאי אישר שהצינורות מוכנים. את משקל הגומחה הספציפית, אמצעי ההרמה ודרישות הגישה לאתר יש לאמת מול בר-אל 27 לפני יום ההצבה. פרטי הפילרים עצמם מופיעים בעמוד פילר חשמל.

מסירה: מה בודקים לפני שחברת החשמל מגיעה

לפני שמזמינים את חברת החשמל לחיבור, כדאי לעבור על רשימה קצרה כדי לא לקבל ביקור סרק:

• הגומחה מפולסת, מקובעת, וחזיתה נגישה מהרחוב ללא מכשולים.
• תחתית הפתח במפלס המדרכה הסופי, ואין הפרש גובה שמקשה על פתיחת דלת הפילר.
• כל הצינורות מגיעים לתוך הגומחה, פתוחים, עם חוט משיכה, ואטומים נגד כניסת חול ומים.
• הכנת ההארקה בוצעה לפי תוכנית החשמל.
• אין פסולת בניין, מצע או בטון בתוך הגומחה.
• הגדר או הקיר משני צדי הגומחה הושלמו, כך שלא תידרש עבודה מסביבה אחרי התקנת הפילר.
• מסמכי בקשת החיבור, אישור מתכנן החשמל ופרטי איש הקשר באתר זמינים.

טעויות שמעכבות חיבור חשמל

• הזמנת גומחה לפני אישור סוג החיבור, ואז גילוי שהפילר גדול יותר.
• מיקום בתוך המגרש או מאחורי שער, ללא גישה מהרחוב.
• מפלס לפי המדרכה הקיימת ולא לפי המפלס הסופי בתוכנית הפיתוח.
• צנרת שהונחה אחרי ההצבה, או צינורות עם כיפוף חד שלא מאפשר משיכת כבל.
• גומחה בקו כניסת הרכב, שנפגעת ומפריעה לשדה הראייה.
• אין תיאום בין פרט הגדר לגומחה, כך שהגומחה בולטת או שקועה ביחס לקיר.
• שכחת גומחה לתקשורת או למים, שמתגלה כשהגדר כבר גמורה.

בר-אל 27 וגומחות לחיבור חשמל

בר-אל 27 מייצרת גומחות בטון טרומיות לפילרים, גומחות בודדות וכפולות לחשמל ולתקשורת ופילרי חשמל, ומספקת אותן לפרויקטי בנייה ופיתוח. התאמת הגומחה לפרויקט נעשית לפי סוג הפילר שאושר ולפי פרט הגדר והמפלסים בתוכנית הפיתוח, ולכן מומלץ להעביר את אישור החיבור, את פרט הגדר ואת מיקום הגומחה בתוכנית, ולא רק כמות. את המידע על סוגי הגומחות ועל תהליך ההזמנה אפשר לראות בעמוד גומחות לפילרים, ואת דרישות חברת החשמל יש לאמת מול נציג האזור.

שאלות נפוצות

מי מספק את הפילר, חברת החשמל או הקבלן?

זה תלוי בסוג החיבור ובחלוקת האחריות שנקבעת בבקשת החיבור. יש מקרים שבהם חברת החשמל מתקינה את הפילר שלה ואת המונה, ויש מקרים שבהם ארון המונים או ארון החלוקה הם באחריות הקבלן והחשמלאי, והפילר של חברת החשמל מותקן בנפרד. הגומחה, כלומר תא הבטון, היא בדרך כלל באחריות היזם או הקבלן, ואת החלוקה המדויקת יש לאמת מול חברת החשמל בשלב בקשת החיבור.

האם חברת החשמל צריכה לאשר את הגומחה עצמה?

חברת החשמל מגדירה את דרישותיה לנקודת החיבור: סוג הפילר, הגישה, הצנרת ולעיתים גם מידות מינימום של הנישה. הגומחה צריכה לעמוד בדרישות האלה, ובפועל הבדיקה נעשית כשעובדי חברת החשמל מגיעים להתקין את הפילר או לבצע את החיבור. כדי לא לגלות בעיה בשלב הזה, כדאי לתאם את המיקום ואת המידות עם נציג חברת החשמל מראש ולוודא שהגומחה תואמת לפילר שאושר.

מה קורה אם צריך להזיז את הגומחה אחרי שהוצבה?

הזזה אפשרית טכנית, כי מדובר באלמנט טרומי שאפשר להניף, אבל היא כרוכה בפירוק חלק מהגדר או המדרכה, בהזזת הצנרת ובהצבה מחדש על יסוד חדש. העלות והעיכוב גדולים בהרבה מהעלות של תיאום מראש. ברוב המקרים הצורך בהזזה נובע מכך שהמיקום לא אושר מול חברת החשמל או מול הרשות לפני ההצבה, וזה מה שהתהליך המתואר במאמר נועד למנוע.

האם אפשר לשלב גומחת חשמל וגומחת תקשורת באותה יחידה?

כן, יש גומחות כפולות שמיועדות לחשמל ולתקשורת יחד, עם תאים נפרדים לכל מערכת. השילוב חוסך מקום בקו הגדר ומרכז את החיבורים בנקודה אחת. עם זאת, לכל מערכת יש גורם מאשר משלו, חברת החשמל מצד אחד וספק התקשורת מצד שני, ולכל אחד דרישות משלו לצנרת ולגישה, ולכן צריך לתאם את שניהם לפני קביעת המידות. יש לבדוק מול בר-אל 27 את הדגמים הזמינים.

באיזה שלב של הפרויקט צריך להזמין את הגומחה?

אחרי שסוג החיבור והפילר אושרו על ידי חברת החשמל ולפני תחילת עבודות הגדר והפיתוח בחזית. הזמנה מוקדמת מדי מסתכנת בגומחה שלא מתאימה לפילר; הזמנה מאוחרת מדי מעכבת את הגדר, כי הגומחה היא חלק ממנה. מומלץ לתאם את מועד האספקה עם קבלן הפיתוח כך שהגומחה תגיע כשהיסוד והצנרת מוכנים, ולא תאוחסן באתר שבועות.

מה צריך להעביר ליצרן הגומחה?

סוג הפילר או הארונות שהגומחה צריכה להכיל, לפי אישור חברת החשמל; מידות הפתח הנדרשות; פרט הגדר או הקיר שהגומחה משתלבת בו, כולל גובה ומפלס עליון; מספר וקוטר הצינורות שנכנסים מלמטה; ומיקום הגומחה בתוכנית. עם המידע הזה אפשר לבחור את הדגם המתאים ולתאם את מועד האספקה עם לוח הזמנים של הפיתוח.

מתכננים פרויקט שבו נדרשת גומחת בטון לפילר חשמל, לתקשורת או לשניהם? ניתן להעביר לבר-אל 27 את אישור החיבור, פרט הגדר, המידות והכמויות לצורך בחינת הפתרון המתאים וקבלת הצעת מחיר דרך עמוד יצירת הקשר.