קטגוריות
בטון טרומי ובנייה מתועשת

מה ההצטרפות לקבוצת ברן משנה ללקוחות של בר-אל 27

לקוחות של בר-אל 27 שקראו על הצטרפות החברה לקבוצת ברן שואלים בעיקר שאלה אחת: מה זה משנה לי בעבודה היומיומית מול הספק. המאמר הזה נכתב בשבילם, קבלנים, רשויות מקומיות, יזמים ומזמיני עבודה, ומתמקד בצד המעשי של המהלך: מה נשאר כפי שהיה, מה משתנה, ומה כדאי להכין כבר עכשיו.

את עיקרי העסקה עצמה, היקף הרכישה, אישור רשות התחרות ודברי הנהלת ברן, ריכזנו במאמר על הצטרפות בר-אל 27 לקבוצת ברן. כאן לא נחזור על הפרטים האלה, אלא נעבור על מה שהם אומרים עבור מי שמזמין מאיתנו מוצרי בטון טרום.

לקוחות בר-אל 27 וקבוצת ברן: מה נשאר כפי שהיה

הנקודה הראשונה, והמרכזית עבור לקוחות קיימים, היא ההמשכיות בהנהלה. אלי בר-אל, שהקים את החברה בשנת 2019, נשאר שותף בה עם 25% מהמניות וממשיך להוביל אותה. ההחלטות המקצועיות, הקשר עם הלקוחות והאחריות על הייצור נשארים בידי מי שבנה את החברה.

מעבר להנהלה, הבסיס התפעולי של החברה לא השתנה:

  • אתרי הייצור: בר-אל 27 ממשיכה לפעול משני האתרים שלה בצפון הארץ.
  • שם ומותג: החברה ממשיכה לפעול כבר-אל 27, עם התוספת "מקבוצת ברן".
  • סל המוצרים: משפחות המוצרים המוצגות באתר, מגומחות ופילרים, דרך תאי בקרה, שוחות ותעלות ועד אלמנטי מיגון, הן אותן משפחות מוצרים.
  • ערוצי הקשר: הטלפון, הוואטסאפ וטופס הפנייה באתר נשארים הדרך לפנות לצוות.
  • אלמנטים בהתאמה אישית: החברה ממשיכה לקבל פניות לייצור אלמנטים טרומיים לפי דרישה.

במילים אחרות, מי שעבד מול בר-אל 27 בפרויקט הקודם יפנה לאותו מקום גם בפרויקט הבא. אין צורך לפתוח קשר חדש מול גורם אחר בקבוצה כדי להזמין, לבקש הצעת מחיר או לברר מפרט. גם הידע שנצבר בפרויקטים קודמים, כמו העדפות של מזמין מסוים, שרטוטים שאושרו בעבר או דרישות חוזרות של רשות מקומית, נשאר בחברה ובידי ההנהלה שהובילה אותם.

מה כן משתנה עם ההצטרפות לקבוצת ברן

השינוי המרכזי הוא במבנה הבעלות ובהקשר הארגוני. בר-אל 27 היא כעת חלק מקבוצת ברן, קבוצה ישראלית להנדסה, תשתיות וניהול פרויקטים שמניותיה נסחרות בבורסה בתל אביב. לפי הדיווחים בעיתונות, קבוצת ברן מתכוונת לתמוך בצמיחה של בר-אל 27, והנהלתה רואה פוטנציאל לשיתופי פעולה בין בר-אל 27 לפעילויות אחרות בקבוצה.

עבור לקוח, המשמעות היא שהספק שהוא עובד מולו פועל מעתה בתוך מסגרת של קבוצת הנדסה ותשתיות. יש לקוחות שזה רלוונטי עבורם, למשל גופים ציבוריים שבוחנים את מבנה הבעלות של ספקים לאורך זמן, ויש לקוחות שבשבילם העבודה תימשך כרגיל בלי שירגישו הבדל.

חשוב לדייק: הכוונה לתמוך בצמיחה ופוטנציאל לשיתופי פעולה הם כיוון שהוצג בפרסומים, ולא התחייבות לשינוי מסוים. בשלב זה לא פורסמו תוכניות קונקרטיות שנוגעות ישירות ללקוחות, ולכן גם אנחנו לא מציגים כאן כאלה.

מה ההצטרפות לא אומרת: מחירים, זמני אספקה ומוצרים

סביב מהלכים כאלה נוטות להתפתח הנחות, חלקן אופטימיות וחלקן חששות. כדי שלא תתקבלנה החלטות על סמך הנחות, הנה מה שלא נמסר בפרסומים על העסקה:

  • לא נמסר על שינוי במחירונים, לא כלפי מעלה ולא כלפי מטה.
  • לא נמסר על שינוי בזמני האספקה או בתנאי ההובלה.
  • לא נמסר על מוצרים חדשים או על הרחבת כושר הייצור כתוצאה מהעסקה.
  • לא נמסר על שינוי בתנאי התשלום או בתנאים המסחריים מול לקוחות קיימים.

הצעת מחיר ולוח זמנים נקבעים לפי הפרויקט, הכמויות והמפרט, כפי שנקבעו גם לפני העסקה, ולא לפי כותרות בעיתון. מי שעומד לקבל החלטה שתלויה במחיר או במועד אספקה מקבל את הנתונים לפרויקט שלו בפנייה רגילה: צוות המכירות בטלפון 051-2752727, ותיאום הובלה בקו 051-2753027.

הזמנות ופרויקטים פתוחים: מה לעשות עכשיו

לקוחות שיש להם הזמנה פתוחה, הצעת מחיר בתוקף או פרויקט בשלבי תכנון לא צריכים לעשות שום פעולה מיוחדת בעקבות העסקה. עם זאת, זו הזדמנות טובה לוודא שכל הפרטים מסודרים. סדר פעולות מומלץ:

  1. לרכז את המסמכים הפתוחים: הזמנות, הצעות מחיר, שרטוטים ומפרטים שנשלחו או התקבלו.
  2. לוודא את איש הקשר: לבדוק שיש בידיכם את פרטי הקשר העדכניים של הצוות שמטפל בפרויקט.
  3. לתאם לוחות זמנים: אם הפרויקט צפוי להתחיל בחודשים הקרובים, כדאי לעדכן את הצוות במועדים המשוערים כבר עכשיו.
  4. לעדכן פרטי ספק לפי הנוהל שלכם: אם בארגון שלכם יש דרישה לעדכן פרטי ספק לאחר שינוי בעלות, המסמכים הזמינים מרוכזים בעמוד המסמכים באתר, ומסמך נוסף אפשר לבקש בפנייה לצוות.

הצעד הרביעי רלוונטי במיוחד לרשויות מקומיות, לתאגידים ולחברות שמנהלות רשימת ספקים מאושרים. לחלק מהארגונים יש נוהל פנימי שמחייב לעדכן את פרטי הספק כאשר משתנה מבנה הבעלות שלו, גם כשהחברה, שמה והנהלתה נשארים. הנוהל הזה שונה מארגון לארגון, ומחלקת הרכש אצלכם היא שקובעת אותו.

מסמכים, תעודות ומערכת האיכות

לקוחות רבים נדרשים להציג מסמכים של הספק במכרזים, בהגשות לתאגידי מים או בתיקי פרויקט. את המסמכים שבר-אל 27 מעמידה לרשות הלקוחות אפשר למצוא בעמוד מסמכים ותעודות להורדה, ואת המידע על מערכת ניהול האיכות בעמוד תקן ISO 9001. בר-אל 27 היא ספק מורשה ומאושר של מכון התקנים למוצרי בטון טרום, והמוצרים שלה נושאים תו תקן ייעודי.

אם המסמכים שבידיכם הורדו לפני זמן רב, כדאי להוריד אותם מחדש ולוודא שהם בתוקף. אם בתיק הפרויקט נדרש מסמך שאינו מופיע בעמוד, אפשר לבקש אותו בפנייה לצוות בערוצים המפורסמים באתר. בפרסומים על העסקה לא נמסר על שינוי במסמכים או באישורים של החברה.

הזמנות לקראת החורף

נובמבר הוא תחילת עונת הגשמים, והתקופה שבה רבים מהפרויקטים מגיעים לשלב ההתקנה של מערכות הניקוז. מבחינת לקוחות, העסקה לא משנה את ההיגיון הבסיסי של תכנון הזמנות בעונה הזו: ככל שהפרטים ידועים מוקדם יותר, קל יותר לתאם ייצור והובלה.

כמה נקודות שכדאי לבדוק לפני הזמנה של מוצרי ניקוז, תעלות או תאי בקרה בתקופה הזו:

  • האם המפרט סגור, כולל מידות, דרגת עומס של המכסים או הרשתות ושיטת החיבור לצנרת.
  • האם יש באתר גישה להובלה ולהצבה גם בימי גשם, ומה החלופה אם הגישה נחסמת.
  • האם הדרישות של הרשות המקומית או של תאגיד המים ידועות ומוסכמות עם מתכנן הפרויקט.
  • האם תוכנן שלב ביניים לניקוז זמני, אם ההתקנה הסופית תתבצע אחרי הגשמים הראשונים.

אלו שאלות שמזמין עבודה צריך לשאול בכל חורף, עם כל ספק. ההצטרפות לקבוצת ברן לא מחליפה אותן, ולא מקצרת או מאריכה את התהליך. ההמלצה נשארת לתאם מוקדם מול הצוות.

מה להכין לפני פנייה לצוות

בין אם מדובר בפרויקט חדש ובין אם בהמשך של פרויקט קיים, פנייה מסודרת מקצרת את הדרך לתשובה מדויקת. זה נכון היום כפי שהיה נכון לפני העסקה. הפרטים שכדאי להכין מראש:

  • סוג המוצר והכמות: אילו פריטים נדרשים, בכמה יחידות, ואם יש חלוקה לשלבי אספקה.
  • מפרט ושרטוטים: מידות, דרגת עומס נדרשת, פתחים, חיבורים וכל דרישה מיוחדת של המתכנן.
  • מיקום האתר ותנאי הגישה: כתובת או אזור, סוג הדרך, מגבלות כניסה למשאיות ומקום פנוי להצבה.
  • לוח זמנים: מועד משוער להתקנה, ואם הוא תלוי בשלבים אחרים בפרויקט.
  • דרישות מסמכים: אילו תעודות או אישורים נדרשים בתיק הפרויקט או בהגשה למזמין.

כאשר הפרויקט כולל אלמנט בהתאמה אישית, כדאי לצרף כבר בפנייה הראשונה את השרטוט ואת התנאים שבהם האלמנט יעבוד. כך הצוות יכול לבחון את ההתאמה ולחזור עם שאלות מקצועיות, במקום להתחיל מבירור כללי.

שאלות נפוצות

האם איש הקשר שלי בבר-אל 27 משתנה?

החברה ממשיכה לפעול בהובלת אלי בר-אל ודרך אותם ערוצי קשר המפורסמים באתר. בפרסומים על העסקה לא נמסר על שינוי בצוות שמטפל בלקוחות. מי שעובד מול איש קשר מסוים ממשיך לפנות אליו כרגיל, והצוות זמין גם בטלפון 051-2752727.

האם הצעת מחיר שקיבלתי לפני העסקה עדיין בתוקף?

הצעת מחיר תקפה לפי התנאים והמועדים שנכתבו בה. לא נמסר על שינוי בתנאים מסחריים בעקבות העסקה, ושאלות על הצעה מסוימת מטופלות כרגיל מול מי שהוציא אותה.

האם צריך לעדכן את בר-אל 27 כספק ברשימת הספקים של הארגון?

זה תלוי בנוהל של הארגון שלכם. יש ארגונים שמחייבים עדכון לאחר שינוי בעלות של ספק, ויש שלא. ההחלטה היא של מחלקת הרכש אצלכם. המסמכים הזמינים מרוכזים בעמוד המסמכים באתר, ומסמך נוסף אפשר לבקש מהצוות.

האם אפשר להזמין דרך קבוצת ברן?

ההזמנות של מוצרי בר-אל 27 מתבצעות מול בר-אל 27, בערוצים המפורסמים באתר. גם בפרויקט שמשתתף בו גורם אחר מקבוצת ברן, התיאום על מוצרי בר-אל 27 נעשה כמו בכל פרויקט, מול הצוות של בר-אל 27, על בסיס המפרט ולוח הזמנים של הפרויקט.

האם בר-אל 27 ממשיכה לייצר אלמנטים בהתאמה אישית?

כן, החברה ממשיכה לקבל פניות לאלמנטים טרומיים לפי דרישה. בכל קווי המוצרים באתר מצוין שהם ניתנים לייצור בכל מידה, בהתאמה לפרויקט, והיתכנות, מפרט ולוח זמנים נקבעים לכל פרויקט על סמך השרטוטים והדרישות שלכם. התהליך מפורט במאמר איך מזמינים אלמנט טרומי מותאם.

בר-אל 27, מקבוצת ברן

בר-אל 27 מתכננת ומייצרת מוצרי בטון טרום לתשתיות, ניקוז, חשמל ותקשורת ומיגון, משני אתרי ייצור בצפון הארץ. מאז הצטרפותה לקבוצת ברן היא פועלת כחלק מקבוצת הנדסה ותשתיות, בהובלתו של המייסד אלי בר-אל.

לשאלות על מפרט, התאמה לפרויקט או הזמנה:
טלפון: 051-2752727
וואטסאפ: שליחת הודעה
השארת פרטים באתר

קטגוריות
פיתוח ואדריכלות

ניקוז מים בגינה מרוצפת: שיפועים, קולטנים ותעלות

ניקוז מים בגינה מרוצפת מתחיל הרבה לפני שבוחרים קולטן או תעלה. ריצוף סוגר את פני הקרקע, ולכן כל טיפת גשם שנופלת עליו צריכה מסלול מוגדר: שיפוע שמוביל אותה, נקודת איסוף שקולטת אותה, וקו שמסלק אותה למקום מוסדר ובטוח. כשאחד משלושת הרכיבים האלה חסר, המים מוצאים מסלול משלהם, בדרך כלל לכיוון הבית, אל מתחת לריצוף או אל המגרש השכן.

המדריך מיועד לבעלי בתים פרטיים שמתכננים חצר או משפצים אותה, וגם לקבלני פיתוח ולמתכננים של חצרות משותפות, רחבות כניסה ושטחים ציבוריים מרוצפים. הוא עוסק בשאלות המעשיות: איך מתכננים את משטח הריצוף כך שיתנקז, איפה מציבים נקודות איסוף ואיך בוחרים ביניהן. עם תחילת עונת הגשמים בנובמבר, זה גם הזמן לבדוק אם המערכת הקיימת עומדת במשימה.

שלב ראשון: למפות את המים לפני שמתכננים

לפני כל החלטה על מוצר כדאי להבין כמה מים מגיעים לחצר ומאיפה. בגינה מרוצפת מקורות המים הם בדרך כלל:

  • גשם שיורד ישירות על הריצוף. ככל שהשטח המרוצף גדול יותר, כך גדלה כמות המים שמגיעה לכל נקודת איסוף.
  • מרזבים מהגג. מרזב שמשתפך אל הריצוף מרכז מים מכל שטח הגג לנקודה אחת, ולעיתים קרובות זה מקור הנגר הגדול ביותר בחצר.
  • מים שזורמים מגבוה. חצר שנמצאת נמוך מהרחוב, מחצר שכנה או ממדרון מקבלת מים שלא ירדו עליה בכלל.
  • מים משטחים מגוננים צמודים. ערוגה מוגבהת או מדשאה רוויה מעבירות עודפי מים אל הריצוף.

כדאי לסמן על תוכנית פשוטה של החצר את כיווני הזרימה, את המרזבים ואת הנקודות שבהן נקוו מים בחורף הקודם. מפה כזו חוסכת ניחושים, ובפרויקט ציבורי היא ממילא חלק מעבודת המתכנן. בחצר קיימת אפשר לבצע את המיפוי בפועל: לצאת בזמן גשם או מיד אחריו ולצלם את כיווני הזרימה ואת השלוליות.

שיפועים: הבסיס של ניקוז מים בגינה מרוצפת

אף קולטן לא יעבוד אם המים לא מגיעים אליו. השיפוע הוא הרכיב הראשון בתכנון, והוא נקבע כבר בשלב המצע, לפני שמניחים את האבן הראשונה.

כיוון השיפוע

הכלל הבסיסי: הריצוף משתפע הרחק מקירות הבית ומפתחים, אל נקודות איסוף מוגדרות או אל שטח מגונן שיכול לקלוט את המים. שיפוע לכיוון הבית, גם אם הוא קל, יוביל עם הזמן לרטיבות בקירות, במפתנים ובחדרים הסמוכים.

גודל השיפוע

בריצוף חוץ מקובל לתכנן שיפוע של כ-1.5% עד 2%, כלומר 1.5 עד 2 ס"מ לכל מטר אורך. שיפוע קטן מדי משאיר שלוליות באזורים שבהם הריצוף שקע מעט, ושיפוע גדול מדי עלול להיות לא נוח להליכה ולהאיץ את המים כך שיעברו מעל רשת הקליטה. הערך המדויק תלוי בסוג הריצוף, במרקם פני השטח ובאורך המשטח, ולכן מומלץ לקבוע אותו עם המתכנן או קבלן הפיתוח.

משטחים גדולים

במשטח ארוך שמשתפע לכיוון אחד, המים צוברים נפח ומהירות לאורך הדרך. במקרים כאלה נהוג לחלק את השטח לכמה אגנים קטנים, כל אחד עם שיפוע אל נקודת איסוף משלו, במקום להוביל את כל המים לקצה אחד. חלוקה כזו מקטינה את העומס על כל נקודה ומקטינה את הנזק אם אחת מהן נסתמת.

קולטן או תעלה: איך בוחרים נקודת איסוף

אחרי שהשיפועים מוגדרים, צריך להחליט איך לאסוף את המים. בחצרות מרוצפות משתמשים בעיקר בשני סוגי אלמנטים: קולטנים, שאוספים מים בנקודה, ותעלות ניקוז, שאוספות מים לאורך קו.

שיקול קולטן נקודתי תעלת ניקוז קווית
אופן האיסוף מים מתנקזים אל נקודה אחת מכמה כיוונים מים נאספים לאורך קו רציף
תכנון השיפועים דורש שיפועים מכמה כיוונים אל הנקודה מאפשר שיפוע בכיוון אחד אל התעלה
מיקום אופייני מרכז חצר, פינות, סמוך למרזבים לפני כניסה לבית, בקצה רמפה, לאורך גבול חצר
רגישות לסתימה נקודה אחת שאם נסתמת, כל האגן מוצף הקליטה מתפזרת לאורך, אך יש לנקות את כל האורך
השפעה על הריצוף חיתוכי ריצוף רבים סביב הנקודה קו ישר שקל לשלב בתבנית הריצוף

מתי תעלה מתאימה יותר

תעלה מתאימה בעיקר כשצריך לעצור מים לפני שהם מגיעים לאזור מסוים: מפתן דלת, כניסה לחניה, מעבר בין משטח משתפע לבית. היא מתאימה גם למשטחים ארוכים וצרים, שבהם קשה ליצור שיפועים מכמה כיוונים אל נקודה אחת.

מתי קולטן מספיק

קולטן מתאים לחצר בגודל בינוני עם שיפוע אל נקודה מרכזית, לפינות שבהן מים מצטברים באופן טבעי, ולחיבור ישיר של מרזב. בחצרות רבות השילוב הוא הנכון: קולטן אחד או שניים במשטח, ותעלה קצרה בנקודה הרגישה שלפני הבית.

לאן המים הולכים אחרי שנאספו

נקודת האיסוף היא רק אמצע הדרך. המים צריכים להגיע ליעד מוסדר, ויש כמה אפשרויות עיקריות:

  • חיבור למערכת ניקוז עירונית דרך קו שמוביל לרחוב או לתעלה ציבורית, בהתאם להנחיות הרשות המקומית.
  • בור חלחול בתוך המגרש, שמאפשר למים לחלחל לקרקע. פתרון זה תלוי בסוג הקרקע ובמרחק ממבנים, ומומלץ לתכנן אותו לפי הנחיות מקצועיות. הרחבה על כך במדריך תכנון בור חלחול מחוליות בטון.
  • הפניה לשטח מגונן שיכול לספוג את המים, כשהכמויות קטנות והקרקע מחלחלת היטב.

חשוב להדגיש: ברוב המקרים אין לחבר מי גשם למערכת הביוב. ההנחיות משתנות בין רשויות, ולכן לפני שמתכננים חיבור כלשהו מחוץ למגרש כדאי לקבל הנחיה ממחלקת ההנדסה ברשות המקומית או מתאגיד המים. גם הקו שמוביל מנקודת האיסוף ליעד צריך שיפוע רציף ונקודות גישה לניקוי, כדי שבוץ ועלים לא יצטברו בו לאורך החורף.

גינה פרטית מול חצר משותפת או ציבורית

העקרונות זהים, אבל יש הבדלים בעומסים, בבטיחות ובאחריות לתחזוקה.

עומס על המכסים והרשתות

רשתות ומכסים מסווגים לפי דרגות עומס, למשל לפי EN 124 ות"י 489, מדרגה A15 לשטחים שבהם עוברים הולכי רגל בלבד ועד דרגות גבוהות יותר לאזורים שבהם נוסעים כלי רכב. בחצר פרטית שבה רק הולכים, דרגה נמוכה עשויה להספיק. אם רכב נכנס לחצר, גם מדי פעם, למשל רכב הובלה או כלי עבודה של גנן, יש לבחור דרגה שמתאימה לכך. בחצרות משותפות ובשטחים ציבוריים את דרגת העומס מגדיר המתכנן.

תחזוקה ואחריות

בבית פרטי הבעלים מנקים את הרשתות. בחצר משותפת צריך להגדיר מראש מי אחראי לתחזוקה ובאיזו תדירות. רשת שנסתמה בעלים בסתיו מבטלת את כל התכנון, ובדרך כלל זה מתגלה דווקא בגשם החזק הראשון.

בטיחות הולכי רגל

בשטח ציבורי יש להקפיד שהרשתות יהיו במפלס הריצוף, בלי בליטות או שקעים, ושמרווחי הרשת לא יתפסו עקבים, גלגלי עגלות או מקלות הליכה. גם רשת שזזה ממקומה או משמיעה רעש כשדורכים עליה מעידה על התקנה שדורשת תיקון.

טעויות נפוצות ובדיקה לפני החורף

רוב התקלות שמתגלות בגשם הראשון נובעות מכמה טעויות חוזרות:

  1. ריצוף במפלס הסף. כשהריצוף בחוץ מגיע לגובה המפתן, אין מקום לשיפוע ואין מרווח ביטחון. כדאי לתכנן הפרש גובה בין הריצוף לרצפת הבית כבר בשלב התכנון.
  2. נקודת איסוף שהוצבה לפני קביעת השיפועים. אם הקולטן אינו הנקודה הנמוכה במשטח, המים עוקפים אותו.
  3. מרזב שמשתפך על הריצוף. עדיף לחבר את המרזב ישירות לקולטן או לקו הניקוז.
  4. מצע שלא הודק כראוי. ריצוף ששוקע יוצר שקעים קטנים שבהם נקווים מים, גם כשהשיפוע הכללי תקין.
  5. אין גישה לניקוי. קווים ארוכים בלי נקודת ביקורת קשים לתחזוקה ונוטים להיסתם.

לפני הגשם הראשון מומלץ לבצע בדיקה קצרה: לפתוח את הרשתות ולנקות עלים ובוץ, לשפוך כמות מים בנקודות הגבוהות ולראות לאן הם זורמים, לבדוק שהמרזבים מחוברים, ולוודא שהקו מוביל את המים עד היעד בלי חסימה. בדיקה כזו נמשכת זמן קצר ויכולה לחסוך נזק לריצוף ולמבנה. מידע נוסף על ניהול מי גשם במגרש כולו נמצא במדריך ניקוז מי גשמים בבית פרטי.

מה להכין לפני שפונים לספק

כדי לקבל התאמה מדויקת של קולטנים או תעלות, כדאי להגיע לשיחה עם הספק עם המידע הבא:

  • תוכנית או סקיצה של החצר עם מידות ושטח הריצוף.
  • סימון כיווני השיפוע ונקודות האיסוף המתוכננות.
  • מידע על תנועת כלי רכב בחצר, אם יש.
  • יעד המים: חיבור לרחוב, בור חלחול או שטח מגונן.
  • גובה הריצוף הסופי ביחס לסף הבית ולמפלס הרחוב.

בבר-אל 27 קולטנים מבטון מזוין ותעלות ניקוז מבטון טרום מיוצרים בכל מידה, בהתאמה לפרויקט, ולקולטנים מסופקים אביזרים נלווים. לכן נקודת המוצא לשיחה היא נתוני החצר שברשימה, ולא דגם מתוך קטלוג. רשתות הניקוז עשויות יצקת ברזל ספירוידלית עם ציפוי נגד חלודה, ונבדקות לפי EN 124 עם תעודת איכות שמציינת את דרגת העומס, החומר והציפוי. בחצר פרטית יש גם דגמים עם ציר ונעילה או תפס קפיצי, שמקלים על פתיחת הרשת לניקוי.

שאלות נפוצות

מה השיפוע המקובל לריצוף בחצר?

בריצוף חוץ מקובל טווח של כ-1.5% עד 2%, בכיוון הרחק מהבית ואל נקודות האיסוף. הערך הסופי תלוי בסוג הריצוף ובאורך המשטח, ומומלץ לקבוע אותו עם המתכנן או קבלן הפיתוח.

האם אפשר לחבר את ניקוז החצר לביוב?

ברוב המקרים לא. מערכות הביוב אינן מתוכננות לקלוט מי גשם, וחיבור כזה עלול לגרום להצפות ולחריגה מהנחיות הרשות. לפני כל חיבור מחוץ למגרש יש לקבל את הנחיית הרשות המקומית או תאגיד המים.

כמה קולטנים צריך בחצר מרוצפת?

אין מספר קבוע. המספר נגזר משטח הריצוף, מחלוקתו לאגני ניקוז, ממספר המרזבים ומיעד המים. ככלל, לכל אגן צריכה להיות נקודת איסוף משלו, ובחצרות גדולות או ציבוריות החישוב נעשה על ידי מתכנן.

הריצוף כבר מונח ויש הצפות. האם חייבים לפרק הכל?

לא תמיד. לעיתים אפשר להוסיף תעלה בנקודה קריטית, למשל לפני דלת הכניסה, ולחבר אותה לקו קיים, תוך פירוק מקומי בלבד. אם השיפוע הכללי מוביל לכיוון הבית, בדרך כלל נדרש פירוק חלקי ויישור מחדש של המצע.

בר-אל 27, מקבוצת ברן

בר-אל 27 מתכננת ומייצרת מוצרי בטון טרום לתשתיות, ניקוז, חשמל ותקשורת ומיגון, משני אתרי ייצור בצפון הארץ. מאז הצטרפותה לקבוצת ברן היא פועלת כחלק מקבוצת הנדסה ותשתיות, בהובלתו של המייסד אלי בר-אל.

לשאלות על מפרט, התאמה לפרויקט או הזמנה:
טלפון: 051-2752727
וואטסאפ: שליחת הודעה
השארת פרטים באתר

קטגוריות
תשתיות וניקוז

איטום שוחות ביוב: חדירת מי גשם ומי תהום ודרכי הטיפול

איטום שוחות ביוב הופך לנושא בוער בכל חורף. מערכת ביוב סניטרית מתוכננת להוביל שפכים, לא מי גשם, אבל בפועל, ברוב הרשויות בארץ, הספיקות בקווי הביוב עולות בימי גשם. חלק מהמים נכנסים דרך מכסים ומסגרות, חלק דרך חיבורים פרטיים לא מוסדרים, וחלק דרך מפגשים וכניסות צנרת בשוחות עצמן. התוצאה מוכרת: גלישות ביוב ברחוב, עומס על תחנות שאיבה ועל מכוני טיהור, ותקלות שמופיעות רק כשיורד גשם.

המאמר מסביר את ההבדל בין שני סוגי החדירה, מראה איפה בשוחה המים נכנסים בדרך כלל, איך מאתרים את המקור ואילו דרכי טיפול מקובלות. הוא מיועד לאגפי הנדסה ותחזוקה ברשויות ובתאגידי מים, לקבלני תשתיות ולמתכננים שמגדירים שוחות בפרויקטים חדשים.

חדירת מי גשם ומי תהום: שני סוגים של בעיה

בספרות המקצועית מקובל להבחין בין שני סוגי מים זרים שנכנסים למערכת ביוב:

  • Inflow, זרימה פנימה: מי גשם שנכנסים במהירות ובאופן ישיר, דרך פתחים במכסה, מסגרת רופפת, חיבורי מרזבים או קולטנים שחוברו בטעות לקו הביוב. הספיקה עולה בחדות כמה דקות אחרי תחילת הגשם ויורדת כשהוא נפסק.
  • Infiltration, חלחול: מי תהום או מי קרקע רוויה שמחלחלים דרך סדקים, מפגשים לא אטומים וכניסות צנרת. החלחול עולה בהדרגה במהלך החורף, כשמפלס המים בקרקע עולה, ויכול להימשך ימים ושבועות אחרי הגשם.

ההבחנה חשובה כי לכל סוג יש מקורות אחרים ודרכי טיפול אחרות. טיפול במכסים לא יפתור חלחול מתמשך דרך מפגשי חוליות, ואיטום מפגשים לא יעזור אם הבעיה היא מרזב שמחובר לקו.

איפה המים נכנסים לשוחה

שוחת ביוב מבטון טרום מורכבת בדרך כלל מתחתית, חוליות, תקרה או קונוס, ומסגרת עם מכסה. כל מפגש בין רכיבים הוא נקודת חדירה אפשרית. רקע על הרכיבים עצמם תמצאו בעמוד תאי בקרה ובמאמר חוליות בטון לתאי בקרה.

מפגשים בין חוליות

המפגש בין חוליה לחוליה, ובין החוליה התחתונה לתחתית, הוא המקור הנפוץ לחלחול. כשהאטם במפגש חסר, הותקן לא נכון או נפגע בזמן ההרכבה, נוצר מרווח שדרכו נכנסים מים ולעיתים גם חול מהקרקע. כניסת חול היא סימן מדאיג במיוחד, כי היא יוצרת חללים בקרקע סביב השוחה, ועם הזמן גורמת לשקיעה של הכביש או המדרכה מעליה.

כניסות ויציאות צנרת

המעבר בין הצינור לדופן השוחה צריך להיות אטום וגם גמיש מספיק כדי לספוג תזוזות קטנות של הקרקע. חיבור קשיח, למשל מילוי טיט סביב צינור בפתח שנחצב בשטח, נוטה להיסדק כשהקרקע שוקעת או כשהצינור זז. התוצאה היא טבעת דליפה סביב הצינור.

מסגרת המכסה והתקרה

מסגרת שאינה מעוגנת היטב, שכבת הגבהה מבלוקים או מטיט בין התקרה למסגרת, ומכסה עם פתחים או עם התאמה רופפת הם נקודות כניסה ישירות למי נגר. בשוחה שנמצאת בנקודה נמוכה ברחוב, כל המים שזורמים על הכביש עוברים מעל המכסה.

דפנות ותחתית

בבטון תקין, הדופן עצמה אינה המקור העיקרי. כשיש סדקים חודרים, התפוררות של הבטון כתוצאה מגזים בסביבת הביוב, או חורים שנקדחו ולא נסגרו, גם הדופן הופכת למסלול חדירה.

איתור המקור לפני בחירת פתרון לאיטום שוחות ביוב

לפני שמזמינים קבלן איטום, כדאי לדעת מה בדיוק מאטמים. איתור שיטתי חוסך עבודה על שוחות תקינות ומכוון את התקציב לנקודות הבעייתיות.

  1. ניתוח ספיקות: השוואת ספיקות בקו או בתחנת השאיבה בימים יבשים ובימי גשם. עלייה חדה ומהירה מצביעה על זרימה פנימה, ועלייה הדרגתית ומתמשכת על חלחול.
  2. בדיקה חזותית בשוחות: כתמי רטיבות, טפטוף או זרימה במפגשים, משקעי חול על התחתית ושורשים שחודרים דרך מפגשים.
  3. צילום וידאו של הקווים: מאפשר לראות חדירה בחיבורים ובצינורות עצמם, ולא רק בשוחות.
  4. בדיקת עשן או צבע: שיטות מקובלות לזיהוי חיבורים לא מוסדרים של מרזבים וקולטנים לקו הביוב.
  5. מיפוי מפלס מי התהום: באזורים עם מפלס גבוה, השוחות העמוקות הן הראשונות לבדיקה.

תוצאות האיתור כדאי לרכז בטבלה לפי שוחה, עם סוג החדירה, הנקודה המדויקת והערכת החומרה.

דרכי טיפול לפי נקודת החדירה

נקודת חדירה סוג חדירה עיקרי דרכי טיפול מקובלות
מכסה ומסגרת זרימה פנימה מכסה אטום או עם אטם, עיגון והגבהה מחדש של המסגרת
מפגשי חוליות חלחול הזרקת חומר איטום מבפנים, אטם פנימי במפגש, ובמקרים קשים פירוק והרכבה מחדש
כניסות צנרת חלחול החלפת חיבור קשיח במחבר גמיש, איטום טבעתי סביב הצינור
סדקים בדופן חלחול הזרקה לסדקים, ציפוי פנימי, ובפגיעה נרחבת החלפת חוליה
חיבורים פרטיים זרימה פנימה ניתוק והעברה למערכת הניקוז, אכיפה מול בעלי הנכסים

הבחירה בין שיטות שונות של הזרקה, ציפוי או החלפה תלויה במצב הבטון, בעומק, בלחץ מי התהום ובאפשרות לעבוד בשוחה בזמן שהקו פעיל. ההחלטה שייכת למהנדס האחראי ולגורם המפעיל, הרשות המקומית או תאגיד המים. כל עבודה בתוך שוחת ביוב פעילה מחייבת היערכות בטיחות לעבודה במקום מוקף ובסביבת גזים.

איטום שוחות ביוב בשלב התכנון והביצוע

הרבה יותר פשוט לבנות שוחה אטומה מאשר לאטום שוחה קיימת. בפרויקט חדש, האיטום נקבע בשלוש נקודות: בתכנון, בייצור ובהרכבה בשטח.

  • בתכנון: הגדרה של מחברים גמישים בכניסות הצנרת, של סוג האטם במפגשי החוליות ושל מכסה שמתאים גם לעומס וגם לרמת האטימות הנדרשת. בתאי הבקרה של בר-אל 27 המכסים מיוצרים מיצקת ברזל או מבטון מזוין, עם סימון לפי התשתית והרשות, ובדרגת עומס לפי ייעוד השטח, למשל B125 במדרכות ו-D400 בכבישים ובחניות.
  • בייצור: חוליות עם מפגשים מדויקים מאפשרות לאטם לעבוד כמתוכנן. פתחים לצנרת שמוכנים מראש מצמצמים את הצורך לחצוב בשטח. בבר-אל 27 פתחים מיוחדים נקדחים במפעל לפי ההזמנה, ופתחים קיימים שאינם נדרשים נסגרים לפי בקשה, כך שאין פתח מיותר שצריך לאטום באתר. סוג האטם במפגשים וסוג המחבר בכניסות הצנרת נקבעים במפרט של המתכנן.
  • בהרכבה: ניקוי משטחי המפגש לפני ההנחה, מיקום נכון של האטם, הורדה אנכית של החוליה בלי לגרור אותה על האטם, ובסיס מהודק שימנע שקיעה בהמשך. השלבים המלאים, מהחפירה ועד בדיקת האטימות, מפורטים במאמר התקנת שוחת ביוב מבטון באתר.

בדיקת אטימות לפני כיסוי, לפי דרישת המזמין או המפקח, היא הזדמנות אחרונה לתקן ליקוי בזול. מידע נוסף על שוחות מבטון לביוב ולניקוז תמצאו בעמוד שוחות ובמאמר בטון אטום למים.

סדר עבודה מומלץ לקראת עונת הגשמים

ברשויות ובתאגידים שמנהלים מאות או אלפי שוחות, אי אפשר לאטום הכול בבת אחת. סדר עבודה מעשי מתחיל מהנתונים ומתקדם לשטח:

  1. זיהוי אגני ביוב עם עליית ספיקה חריגה בגשם: לפי נתוני תחנות השאיבה ודיווחי גלישות מהחורף הקודם.
  2. סקר שוחות באגנים שזוהו: בדיקה חזותית, תיעוד בתמונות וסימון כל שוחה לפי סוג החדירה ומיקומה.
  3. טיפול מהיר בזרימה פנימה: מכסים ומסגרות רופפים, ושוחות בנקודות נמוכות שהמים ברחוב עוברים מעליהן. אלה בדרך כלל פעולות קצרות יחסית, שמורגשות כבר בסופה הראשונה.
  4. ניתוק חיבורים לא מוסדרים: מרזבים וקולטנים שחוברו לקו הביוב, בתיאום עם בעלי הנכסים ובהתאם לנוהלי הרשות.
  5. תוכנית רב שנתית לחלחול: איטום מפגשים וכניסות צנרת, והחלפת רכיבים שנמצאו פגועים, לפי סדר עדיפויות ותקציב.

אחרי הגשמים הראשונים כדאי לחזור לנתוני הספיקה ולבדוק אם חל שיפור באגנים שטופלו. המדידה הזו מאפשרת להעריך את האפקטיביות של העבודה ולבסס את הבקשה לתקציב בשנה הבאה. גם התיעוד מהסקר שווה שמירה: בחורף הבא הוא יאפשר לזהות שוחות שמצבן הידרדר ולא רק לחזור על אותה בדיקה מההתחלה.

מתי נכון להחליף ולא לאטום

איטום הוא פתרון טוב כשמבנה השוחה תקין והבעיה ממוקדת. יש מצבים שבהם הוא רק דוחה את הבעיה:

  • חוליות שזזו זו ביחס לזו, כך שהמפגש כבר אינו מיושר.
  • התפוררות נרחבת של הבטון בדפנות, עם ברזל זיון חשוף.
  • שקיעה של התחתית או של כל השוחה, שגורמת לשבירה של חיבורי הצנרת.
  • שוחה שנמצאת מתחת לשטח שייעודו השתנה, והתקרה או המכסה שלה אינם מתאימים לעומס החדש.

במקרים כאלה החלפה של חוליות, תקרה או השוחה כולה ברכיבים טרומיים יכולה להיות פתרון ארוך טווח יותר. ההחלטה מתקבלת אחרי הערכה הנדסית ובתיאום עם הגורם המפעיל. כשמפלס פני השטח השתנה, אפשר לשלב בהחלפה חוליות הגבהה, שבר-אל 27 מייצרת בגבהים שונים להתאמה למפלס הסופי, ותיאום ההובלה של הרכיבים נעשה בקו ייעודי: 051-2753027.

שאלות נפוצות

למה הבעיה מופיעה רק בחורף?

בחורף מצטרפים שני מקורות מים שבקיץ כמעט אינם קיימים: מי גשם שזורמים על פני השטח ונכנסים דרך מכסים וחיבורים, ומי תהום שמפלסם עולה ומחלחלים דרך מפגשים וסדקים. בקיץ אותן נקודות חדירה קיימות, אבל אין מים שיעברו דרכן.

האם אפשר לאטום שוחה בזמן שהקו פעיל?

חלק משיטות האיטום מבוצעות מבפנים בזמן שהקו פעיל, לעיתים עם הסטה זמנית של הזרימה. ההחלטה תלויה בספיקה, בשיטה ובדרישות הבטיחות, ונקבעת מול הגורם המפעיל.

מי אחראי על איטום שוחות ביוב ברחוב?

שוחות במערכת הציבורית נמצאות בדרך כלל באחריות הרשות המקומית או תאגיד המים. שוחות בתוך מגרש פרטי, עד נקודת החיבור, הן בדרך כלל באחריות בעל הנכס או נציגות הבית. במקרה של ספק, הגורם המכריע הוא תאגיד המים או הרשות המקומית.

איך יודעים אם השוחה מקבלת מי תהום?

סימנים אופייניים הם זרימה או טפטוף קבוע במפגשים גם בימים שאין בהם גשם, משקעי חול על התחתית ועלייה מתמשכת בספיקה לאורך החורף. בדיקה חזותית בשוחה ומדידת ספיקות יאפשרו לאשר זאת.

בר-אל 27, מקבוצת ברן

בר-אל 27 מתכננת ומייצרת מוצרי בטון טרום לתשתיות, ניקוז, חשמל ותקשורת ומיגון, משני אתרי ייצור בצפון הארץ. מאז הצטרפותה לקבוצת ברן היא פועלת כחלק מקבוצת הנדסה ותשתיות, בהובלתו של המייסד אלי בר-אל.

לשאלות על מפרט, התאמה לפרויקט או הזמנה:
טלפון: 051-2752727
וואטסאפ: שליחת הודעה
השארת פרטים באתר

קטגוריות
חשמל ותקשורת

מכסה לשוחת חשמל: יצקת או בטון, B125 או D400

מכסה לשוחת חשמל נראה כמו פרט קטן בסוף הפרויקט, אבל הוא הרכיב היחיד של התא שנמצא כל הזמן על פני השטח. הוא נושא את העומס של הולכי הרגל או של כלי הרכב, הוא שמונע גישה לא מורשית לכבלים חיים, והוא שקובע כמה מים ייכנסו לתא בכל גשם. בחירה לא נכונה של חומר, של רמת עומס או של סימון מתגלה בדרך כלל מאוחר: מכסה סדוק בכניסה לחניה, מכסה שנגנב, או תא שמתמלא מים בחורף הראשון.

המדריך מיועד למתכנני חשמל ותשתיות, לקבלני פיתוח, למפקחים ולרכשים ברשויות ובחברות יזמיות. הוא עוסק בהחלטות המעשיות: יצקת ברזל או בטון מזוין, B125 או D400, איך מסמנים מכסה לתא חשמל, איך מבטיחים התאמה בין המכסה, המסגרת והתא, ומה לבדוק לפני תחילת עונת הגשמים.

מה המכסה צריך לעשות בשוחת חשמל

לפני שבוחרים חומר ודגם כדאי להגדיר את התפקידים. למכסה של תא חשמל יש ארבע משימות שונות, ולעיתים הן מושכות לכיוונים מנוגדים:

  • נשיאת עומס. המכסה והמסגרת צריכים לשאת את העומס הצפוי במיקום שבו התא מוצב, כולל עומסים חריגים כמו רכב שעולה על המדרכה.
  • בטיחות ומניעת גישה. בתא חשמל עוברים כבלים ומחברים. המכסה צריך להיות כבד או נעול מספיק כדי שלא ייפתח בקלות, ומסומן כך שברור מה נמצא מתחתיו.
  • גישה לתחזוקה. מצד שני, צוותי חברת החשמל או הקבלן צריכים לפתוח אותו בלי לשבור את הסביבה, עם כלי ההרמה המקובלים.
  • הגנה מפני מים ולכלוך. מכסה שיושב היטב במסגרת ובגובה הנכון ביחס לפני השטח מצמצם חדירת נגר, חול ועלים לתוך התא.

כל ההחלטות בהמשך נגזרות מהמשקל היחסי של ארבע המשימות האלה במיקום הספציפי. מכסה בשביל בגינה ציבורית ומכסה בנתיב נסיעה של רחוב עירוני הם שני מוצרים שונים, גם אם התא שמתחתיהם זהה.

יצקת ברזל או בטון מזוין: בחירת החומר של מכסה לשוחת חשמל

בתאי בקרה ובתאי חשמל ותקשורת של בר-אל 27 המכסים מסופקים בשני חומרים: יצקת ברזל או בטון מזוין (ב.ב.), בצורה עגולה או מלבנית לפי התא. לכל חומר יש היגיון משלו.

מכסה יצקת ברזל

יצקת היא החומר המוכר ביותר במכסים לתשתיות. היא מאפשרת מכסה דק יחסית ביחס לעומס שהוא נושא, עם מסגרת מתכת שמגדירה מושב מדויק. בנתיבי נסיעה, בחניות ובכניסות לחניונים יצקת היא בחירה נפוצה בגלל ההתנהגות שלה תחת עומס חוזר. החיסרון המרכזי הוא ערך הגרוטאה: מכסי יצקת חשופים לגניבה, ובאזורים מסוימים זו בעיה שחוזרת על עצמה.

מכסה בטון מזוין

מכסה ב.ב. עבה וכבד יותר ממכסה יצקת לאותה רמת עומס, אבל הוא פחות אטרקטיבי לגנבים ומשתלב טוב יותר בחזות של מדרכה או שטח מגונן. במדרכות, בשבילים ובשטחים פתוחים שבהם לא צפויה תנועת רכב כבדה, הוא בחירה סבירה ומקובלת. צריך להביא בחשבון את משקלו בעת פתיחה לתחזוקה ואת הצורך בפינות ובשוליים שלמים, כי שבר בשוליים פוגע בישיבה שלו במסגרת.

ההכרעה בין החומרים היא בדרך כלל שילוב של שלושה שיקולים: העומס במיקום, הסיכון לגניבה, והדרישה של הגורם שיקבל את התא, חברת החשמל או הרשות המקומית. כשיש מפרט של הגורם המקבל, הוא קובע.

B125 או D400: רמת העומס לפי המיקום

רמות העומס של מכסים מוגדרות בתקן האירופי EN 124 ובתקן הישראלי המקביל, בסולם שמתחיל ב-A15 לשטחים להולכי רגל בלבד ומגיע עד F900 לשטחים מיוחדים כמו מסלולי טיסה. בפרויקטים של חשמל ותקשורת שתי הרמות הנפוצות הן אלה שבר-אל 27 מציינת בעמודי המוצר:

רמת עומס מיקום אופייני הערות לבחירה
B125 מדרכות, שבילים, אזורים להולכי רגל ולתנועה מזדמנת של רכב פרטי מתאים כשאין סבירות שרכב כבד יעלה על התא. כדאי לשקול שוב ליד שפת מדרכה בלי הגנה.
D400 כבישים, חניות, חניונים, כניסות לחצרות ולמגרשים הבחירה המקובלת בכל מקום שבו עוברת או חונה תנועת רכב, כולל משאיות שירות.

הטעות הנפוצה היא לבחור לפי המצב ביום ההתקנה ולא לפי השימוש לאורך חיי התא. מדרכה צרה שרכבים עולים עליה כדי לחנות, תא שממוקם בפינת חניה, או שטח פתוח שישמש בעתיד לגישת רכבי חירום, כולם מצדיקים רמת עומס גבוהה יותר. הסבר מפורט על כל הסולם נמצא במאמר על התאמת מכסים לפי רמות עומס.

חשוב לזכור שרמת העומס של המכסה אינה מספיקה לבדה. גם התקרה של התא, המסגרת והחיבור ביניהם צריכים להתאים לאותו עומס. מכסה D400 שיושב על תקרה שתוכננה למדרכה לא הופך את התא לתא כביש.

סימון המכסה לחברת החשמל ולרשות

בתאי התקשורת והחשמל של בר-אל 27 המכסים מסומנים בהתאם לגוף התשתית ולרשות, וכל תא מוטבע בשם הדגם ובתו התקן. לסימון יש משמעות מעשית ולא רק אדמיניסטרטיבית:

  • זיהוי בשטח. צוות שמגיע לתקלה צריך לזהות מיד איזה תא שייך לחברת החשמל, איזה לתקשורת ואיזה לניקוז. מכסה לא מסומן או מסומן בטעות גורם לפתיחות מיותרות ולעיכובים.
  • בטיחות. סימון ברור של תא חשמל מבהיר לכל מי שנתקל בו שמתחתיו יש תשתית חשמלית, ומרתיע פתיחה לא מורשית.
  • קבלת העבודה. הגורם המקבל, חברת החשמל או הרשות, בודק בדרך כלל את הסימון במסגרת המסירה. מכסה עם סימון לא נכון עלול לעכב את הקבלה.

לכן הסימון המבוקש צריך להופיע כבר בהזמנה, יחד עם הדגם ורמת העומס, ולא להשאיר אותו להחלטה בשטח. כשהתא משמש בפועל לתשתית משולבת, ההחלטה על הסימון היא של המתכנן ושל הגוף שיחזיק את התא.

התאמה בין המכסה, המסגרת והתא

מכסה הוא חלק ממערכת. הוא צריך להתאים לפתח שבתקרת התא, למסגרת שמקבלת אותו ולגובה הסופי של פני השטח. רוב הבעיות של מכסים שמקשקשים, נסדקים או שוקעים נובעות מהתאמה חלקית ולא מאיכות המכסה עצמו.

בתאי חשמל ותקשורת בר-אל 27 מייצרת דגמים מוגדרים, ביניהם A1, A2, A25, A5, P, A3, A401 ו-A11, וכן מידות מותאמות לפרויקט. בתאי בקרה עגולים ומלבניים התא בנוי מתחתית, חוליה ותקרה, ויש חוליות הגבהה בגבהים שונים להתאמה למפלס הפיתוח הסופי. כמה כללים מעשיים:

  1. להזמין את המכסה יחד עם התא. כך המידות, הצורה והמסגרת מוגדרות מראש לפי הדגם, ואין צורך להתאים מכסה ממקור אחר לפתח קיים.
  2. לקבע את הגובה לפני היציקה של הסביבה. מכסה שבולט מעל הריצוף או שוקע מתחתיו סופג מכות, אוסף מים ומסכן הולכי רגל. חוליות ההגבהה נועדו בדיוק לזה.
  3. לבדוק ישיבה מלאה. מכסה צריך לשבת במסגרת בלי נדנוד. נדנוד קטן ביום המסירה הופך לשבר בשוליים אחרי חורף של עומסים.
  4. להחליף מכסה לפי דגם התא. כשמחליפים מכסה פגום בתא קיים, הטבעת שם הדגם על התא עוזרת לזהות את המידות הנכונות.

למי שמכין רשימת הזמנה מסודרת, יש גם מאמר נפרד על מפרט הזמנה של מכסה לתא בקרה, שהעקרונות שלו חלים גם על תאי חשמל.

גניבה, נעילה ובטיחות הציבור

מכסה חסר מעל תא חשמל הוא מפגע כפול: בור פתוח שאפשר ליפול לתוכו, וכבלים חשופים. ברשויות שבהן גניבת מכסי מתכת היא תופעה חוזרת, יש כמה כיווני פעולה מקובלים:

  • בחירה במכסה בטון מזוין במקומות שבהם רמת העומס מאפשרת זאת, כי לבטון אין ערך גרוטאה.
  • שימוש במנגנוני נעילה או בברגים מיוחדים במכסי יצקת, לפי המפרט של גוף התשתית.
  • תיעוד מיקומי התאים והכללתם בסיור תחזוקה תקופתי, כדי שמכסה חסר יתגלה מהר.

העקרונות דומים לאלה שמקובלים ברשתות ניקוז מיצקת, עם הבדל אחד: בתא חשמל הנעילה היא גם אמצעי בטיחות, ולכן יש לתאם אותה מראש עם הגוף שיצטרך לפתוח את התא.

מים בתא חשמל: מה לבדוק לפני החורף

נובמבר הוא תחילת עונת הגשמים, וזה הזמן שבו מתגלים מכסים שהותקנו נמוך מדי. תא חשמל שמתמלא מים אינו בהכרח תקלה מיידית, כי הכבלים מתוכננים לסביבה תת קרקעית, אבל מים עומדים, בוץ ופסולת מקשים על עבודה בתא ומאיצים בלאי של אביזרים ומחברים.

רשימת בדיקה קצרה לפני הגשמים הראשונים:

  • האם המכסה נמצא בגובה פני השטח הסופיים או מעט מעליהם, ולא בנקודה נמוכה שאליה מתנקז הנגר.
  • האם השיפוע של הריצוף או של הקרקע סביב התא מוביל מים הרחק ממנו.
  • האם המכסה יושב במלואו במסגרת, בלי מרווחים פתוחים בשוליים.
  • האם פתחי הכניסה של הצנרת לתא אטומים לפי הפרט של המתכנן.
  • בתאי הארקה: האם התא נגיש ונקי, כמתואר במאמר על התקנה ותחזוקה של שוחות הארקה.

כשמתכננים תא חדש באזור שידוע בהצטברות מים, עדיף לטפל בזה כבר בשלב התכנון: מיקום התא, גובה המכסה והשיפועים סביבו. הפתרונות האלה זולים בהרבה מטיפול חוזר בתא מוצף.

שאלות נפוצות

האם אפשר להתקין מכסה B125 בכניסה לחניה פרטית

כניסה לחניה היא מקום שבו רכב עובר מעל התא באופן קבוע, ולכן המקובל הוא רמת עומס D400. B125 מיועד למדרכות ולאזורים שבהם תנועת רכב היא מזדמנת בלבד. ההחלטה הסופית היא של המתכנן, לפי השימוש הצפוי לאורך חיי התא.

מה ההבדל בין מכסה לתא חשמל למכסה לתא תקשורת

מבחינת חומר ורמת עומס העקרונות זהים, ומי שמתכנן תא תקשורת ימצא פירוט נוסף במדריך על מכסים לתאי תקשורת. ההבדל העיקרי הוא בסימון ובדרישות של גוף התשתית שמקבל את התא. בבר-אל 27 המכסים מסומנים לפי הגוף והרשות, ולכן יש לציין בהזמנה לאיזו תשתית מיועד התא.

האם מכסה בטון מזוין מתאים לכביש

רמת העומס היא שקובעת ולא החומר בלבד. מה שחשוב הוא שהמכסה, המסגרת ותקרת התא יעמדו יחד ברמת העומס הנדרשת במיקום. בנתיבי נסיעה מקובל יותר להשתמש ביצקת, אבל ההכרעה היא של המתכנן ושל דרישות הגוף המקבל.

איך יודעים איזה מכסה מתאים לתא קיים

תאי החשמל והתקשורת של בר-אל 27 מוטבעים בשם הדגם ובתו התקן. זיהוי הדגם, יחד עם מידה של הפתח והמסגרת ורמת העומס הנדרשת במיקום, מספיק בדרך כלל כדי להזמין מכסה תואם.

בר-אל 27, מקבוצת ברן

בר-אל 27 מתכננת ומייצרת מוצרי בטון טרום לתשתיות, ניקוז, חשמל ותקשורת ומיגון, משני אתרי ייצור בצפון הארץ. מאז הצטרפותה לקבוצת ברן היא פועלת כחלק מקבוצת הנדסה ותשתיות, בהובלתו של המייסד אלי בר-אל.

לשאלות על מפרט, התאמה לפרויקט או הזמנה:
טלפון: 051-2752727
וואטסאפ: שליחת הודעה
השארת פרטים באתר

קטגוריות
תשתיות וניקוז

תא בקרה למגוף מים: מידות, מכסה ומיקום

תא בקרה למגוף מים מגן על אחד הרכיבים החשובים ברשת המים: המגוף שמאפשר לסגור קטע של קו, לבודד תקלה ולבצע עבודות בלי לנתק שכונה שלמה. התא צריך לאפשר גישה נוחה למגוף, להגן עליו מעומסי התנועה ומהקרקע, ולהישאר נגיש גם בחורף, כשתקלה ברשת המים דורשת סגירה מהירה.

המדריך מיועד למתכננים, לקבלני תשתיות, למפקחים ולאנשי תאגידי מים ורשויות. הוא עוסק בהחלטות המעשיות שקודמות להזמנה: איך בוחרים את מידות התא לפי המגוף ומרחב העבודה, איזה מכסה מתאים למיקום, איך מתאימים את העומק לפני הקרקע ואיך מכינים את הפתחים לקו. ההנחיות המחייבות לכל פרויקט נקבעות בפרט של המתכנן ובדרישות תאגיד המים המקומי.

מה התפקיד של תא בקרה למגוף מים

מגוף על קו מים מותקן במקום שבו צריך יכולת לסגור את הזרימה: בהתפצלות קווים, בכניסה לאזור, לפני מתקנים או לאורך קו ארוך בקטעים. ברוב המקרים המגוף עצמו קבור, אבל במגופים גדולים, במגופים עם אביזרים נלווים ובמקומות שבהם נדרשת גישה לתחזוקה, מתקינים סביבו תא בקרה.

לתא שלושה תפקידים עיקריים:

  • גישה לתפעול. פתיחה וסגירה של המגוף, בדיקה חזותית של האביזרים והחלפת חלקים בלי לחפור.
  • הגנה. התא מחזיק את הקרקע ואת העומס מעל המגוף, כך שהגוף והחיבורים לא נושאים משקל שלא תוכננו לשאת.
  • זיהוי. מכסה מסומן מאפשר לצוותי תאגיד המים לאתר את המגוף במהירות, גם כשהרחוב מלא בתאים של מערכות אחרות.

בחירת מידות: תא עגול או מלבני

מידות התא נגזרות משלושה נתונים: מידות המגוף והאביזרים שמותקנים לצידו, המרחב שנדרש לאדם או לכלי עבודה כדי לתפעל אותו, וכיווני הכניסה והיציאה של הקו. המתכנן קובע את המידה הסופית, אבל כדאי להכיר את האפשרויות.

תאים עגולים

תאי הבקרה העגולים של בר-אל 27 מיוצרים בקטרים 80, 100, 125 ו-150 ס"מ. תא עגול מתאים כשהקו עובר בקו ישר דרך התא והמגוף עם אביזריו נכנס בנוחות בתוך הקוטר. קוטר קטן מתאים למגוף בודד ופשוט בעומק רדוד, וקטרים גדולים מאפשרים מקום לאביזרים נוספים ולעבודה בתוך התא.

תאים מלבניים

כשהמגוף ארוך, כשמותקנים לצידו אביזרים כמו מפרק פירוק, מסנן או אביזר מדידה, או כשיש בתא יותר ממגוף אחד, תא מלבני מנצל את המקום טוב יותר. בר-אל 27 מייצרת תאים מלבניים במידות 100/100, 120/100, 140/120, 140/90 ו-150/150. הצלע הארוכה מוצבת בדרך כלל לאורך הקו, כך שכל מערך המגוף נכנס בתא בלי לחתוך אותו בזווית.

מרחב עבודה

טעות נפוצה היא לבחור תא לפי מידות המגוף בלבד. בפועל צריך לחשוב גם על החלפה עתידית: האם אפשר לפרק את המגוף ולהוציא אותו דרך הפתח בלי לפרק את התא, והאם יש מקום לכלי עבודה סביב האוגנים. כשאף אחת מהמידות הקיימות לא מתאימה, תאי הבקרה של בר-אל 27 ניתנים לייצור בכל מידה לפי הפרויקט.

עומק התא והתאמה לפני הקרקע

תא בקרה מבטון בנוי מתחתית, חוליה ותקרה, כפי שמפורט במדריך איך מרכיבים תא בקרה מבטון. עומק התא נקבע לפי עומק קו המים, שנקבע בעצמו לפי דרישות הכיסוי של התאגיד ולפי התנאים באתר.

את ההתאמה הסופית לפני הקרקע עושים עם חוליות הגבהה, שמיוצרות בגבהים שונים. הן מאפשרות להביא את המכסה בדיוק למפלס המדרכה או הכביש הסופי, גם כשהמפלס משתנה בין שלב התשתית לשלב הפיתוח. מכסה שבולט מעל המשטח או שוקע מתחתיו גורם למפגע, לפגיעה ברכבים ולשבר של המכסה עצמו. כדאי לתכנן את מספר חוליות ההגבהה לפי מפלסי התוכנית הסופיים ולא לפי מצב הקרקע ביום ההתקנה.

מכסה לתא בקרה למגוף מים: דרגת עומס וסימון

המכסה הוא החלק של התא שנמצא בקשר ישיר עם התנועה, ולכן הוא נבחר לפי המיקום. בר-אל 27 מספקת מכסים מיצקת ברזל או מבטון מזוין, עגולים או מלבניים, בשתי דרגות עומס עיקריות:

מיקום התא דרגת עומס הערות
מדרכה, שביל, שטח הולכי רגל B125 עומס בינוני, מתאים גם למקומות שבהם רכב עולה לעיתים רחוקות על שולי המדרכה
כביש, חניה, דרך שירות D400 עומס כבד, לתנועת רכבים שוטפת כולל משאיות

דרגות העומס מבוססות על סיווג EN 124, שמגדיר מגוון דרגות לפי סוג התנועה. הסבר מלא על הסיווג מופיע במדריך התאמת מכסים לפי רמות עומס. כשהתא ממוקם בשול כביש או בכניסה לחניה, עדיף להחמיר בדרגה מאשר להסתמך על כך שרכבים לא יעלו עליו.

סימון המכסה

המכסים של בר-אל 27 מסומנים בהתאם למערכת ולרשות. במכסה של תא מגוף זה אומר סימון שמזהה אותו כמכסה של רשת המים, לפי הדרישה של תאגיד המים באותה עיר. סימון ברור חוסך זמן יקר בתקלה, כשצוות צריך למצוא את המגוף הנכון בין כמה מכסים באותו רחוב. מומלץ לכלול את נוסח הסימון ואת צורת המכסה במפרט, לפי ההנחיות שמפורטות במדריך מפרט הזמנה למכסה לתא בקרה.

פתחים לקו המים

הקו נכנס לתא בצד אחד ויוצא בצד השני, ולפעמים יש גם הסתעפות. בר-אל 27 קודחת פתחים מיוחדים במפעל לפי מיקום וקוטר שנקבעו מראש, סוגרת פתחים קיימים לפי בקשה ומוסיפה אביזרים. קידוח במפעל שומר על שלמות הדופן ועל מיקום מדויק, ומקצר את העבודה באתר.

כדי שהפתחים יתאימו, צריך להעביר למפעל:

  • קוטר הצינור החיצוני וחומר הצינור.
  • הגובה של מרכז הפתח מעל תחתית התא.
  • הזווית בין פתח הכניסה לפתח היציאה, ופתחי הסתעפות אם יש.
  • שיטת האיטום סביב הצינור לפי פרט המתכנן.

מיקום התא וגישה בחורף

תא מגוף צריך להיות נגיש בדיוק ברגעים הקשים: פיצוץ צינור באמצע סערה, הצפה ברחוב או תקלה בלילה. לכן כדאי לחשוב על המיקום גם מנקודת המבט של מי שיצטרך לפתוח אותו:

  • לא בנקודה הנמוכה. תא שממוקם בשקע שבו נקווים מי גשם יתמלא במים ובסחף, והמכסה יהיה קשה לאיתור ולפתיחה. עדיף להרחיק אותו מנתיב הזרימה של הנגר ומפתחי קולטנים.
  • גישה לרכב שירות. צוות התאגיד צריך להגיע עם רכב וציוד. תא בתוך גדר פרטית או מאחורי חניה קבועה מעכב את הטיפול.
  • הפרדה ממערכות אחרות. בתוואי עמוס בתשתיות, מרחק סביר מתאי חשמל, תקשורת וניקוז מקטין את הסיכון לבלבול ולפגיעה במהלך עבודות.
  • תחזוקה לפני העונה. לפני החורף כדאי לוודא שהמכסה לא כוסה באספלט או בריצוף, שהוא נפתח בלי מאמץ חריג ושאין מים עומדים בתא. הנחיות לבדיקות תקופתיות מפורטות במדריך תחזוקת תאי בקרה.

רשימת מפרט להזמנה

הזמנה מסודרת מקצרת את התיאום ומונעת התאמות בשטח. כדאי להעביר את הנתונים הבאים:

  1. צורת התא ומידתו: עגול בקוטר 80, 100, 125 או 150, מלבני באחת המידות הקיימות, או מידה מותאמת.
  2. עומק כולל ממפלס פני הקרקע הסופי ועד תחתית התא.
  3. מספר חוליות ההגבהה והגבהים הנדרשים.
  4. פתחים: קוטר, גובה וזווית לכל צינור.
  5. מכסה: יצקת ברזל או בטון מזוין, עגול או מלבני, דרגת עומס B125 או D400, ונוסח הסימון.
  6. כתובת האתר ומגבלות גישה להובלה ולהנפה.

בפרויקט עם כמה תאי מגופים לאורך קו אחד, כדאי לרכז את הנתונים בטבלה אחת לפי מספר התא בתוכנית. כך כל תא מיוצר ומסומן בנפרד, ובאתר אין צורך לנחש איזה תא שייך לאיזו נקודה. טבלה כזו משמשת גם את המפקח בבדיקת ההתאמה בין מה שסופק לבין מה שתוכנן.

לבירור מפרט ולהזמנה אפשר לפנות למחלקת המכירות ב-051-2752727, ולתיאום הובלה ב-051-2753027. פרטים על המשפחה המלאה מופיעים בעמוד תאי בקרה.

שאלות נפוצות

איזה קוטר מתאים לתא בקרה למגוף מים?

אין מידה אחת לכל המקרים. הקוטר נקבע לפי גודל המגוף, האביזרים שלצידו, מרחב העבודה הנדרש והעומק. במגוף בודד ופשוט בעומק רדוד מספיק לרוב קוטר קטן, ובמערך עם אביזרים או בעומק גדול נדרש קוטר גדול יותר או תא מלבני. המתכנן ותאגיד המים קובעים את המידה הסופית.

מתי עדיף תא מלבני?

כשהמגוף ארוך, כשמותקנים לצידו אביזרים כמו מפרק פירוק או מסנן, או כשיש יותר ממגוף אחד באותה נקודה. התא המלבני מאפשר להציב את כל המערך לאורך הקו בלי לבזבז מקום.

איזה מכסה צריך תא בכביש?

בכביש, בחניה ובדרך שירות נדרש מכסה בדרגת עומס D400. במדרכה ובשטח הולכי רגל מתאים לרוב מכסה בדרגת B125. ההחלטה הסופית היא של המתכנן, לפי העומס הצפוי בפועל.

מה עושים כשמפלס הכביש משתנה אחרי ההתקנה?

מוסיפים או מורידים חוליות הגבהה כדי להתאים את המכסה למפלס החדש. לכן כדאי לתכנן מראש לפי המפלס הסופי ולשמור על גמישות בגובה החלק העליון של התא.

בר-אל 27, מקבוצת ברן

בר-אל 27 מתכננת ומייצרת מוצרי בטון טרום לתשתיות, ניקוז, חשמל ותקשורת ומיגון, משני אתרי ייצור בצפון הארץ. מאז הצטרפותה לקבוצת ברן היא פועלת כחלק מקבוצת הנדסה ותשתיות, בהובלתו של המייסד אלי בר-אל.

לשאלות על מפרט, התאמה לפרויקט או הזמנה:
טלפון: 051-2752727
וואטסאפ: שליחת הודעה
השארת פרטים באתר

קטגוריות
תשתיות וניקוז

מערכת ניקוז מי גשם: ממה היא בנויה ואיך בודקים אותה לפני החורף

מערכת ניקוז מי גשם היא שרשרת של רכיבים שכל אחד מהם תלוי בקודמו: נקודות קליטה שאוספות את המים מפני השטח, קווי הולכה שמובילים אותם, ונקודת פריקה שבה המים יוצאים מהמגרש או חוזרים לקרקע. כשאחת החוליות בשרשרת חלשה, למשל רשת סתומה או שוחה שהתמלאה בסחף, המערכת כולה מתפקדת כמו הרכיב החלש ביותר בה.

המדריך מיועד למהנדסים, לקבלני פיתוח, לאנשי אחזקה ברשויות ולבעלי נכסים שמנהלים מגרש, חניון או שטח ציבורי. הוא מפרק את המערכת לשלבים, מסביר מה התפקיד של כל רכיב ואילו מוצרי בטון טרום משמשים בכל שלב, ומסתיים ברשימת בדיקה מעשית. נובמבר הוא תחילת עונת הגשמים, ולכן זה הזמן לעבור על המערכת לפני האירוע הגדול הראשון ולא אחריו.

מערכת ניקוז מי גשם כשרשרת: קליטה, הולכה ופריקה

כדי לתכנן, להזמין או לבדוק מערכת ניקוז, כדאי לחשוב עליה בשלושה שלבים ברורים:

  1. קליטה. המקום שבו מי הנגר עוברים מפני השטח אל המערכת: קולטנים, תעלות ניקוז ורשתות.
  2. הולכה. הדרך שבה המים מועברים מתחת לקרקע: צינורות, ושוחות או תאי בקרה בנקודות החיבור, בשינויי כיוון ובשינויי שיפוע.
  3. פריקה. היעד הסופי: חיבור לרשת הניקוז העירונית, פריקה לתעלה או לנחל לפי היתר, או החדרה לקרקע דרך בור חלחול או צנרת חלחול.

החלוקה הזאת שימושית גם בשטח. כשיש הצפה, השאלה הראשונה היא באיזה שלב נמצא צוואר הבקבוק: האם המים לא נכנסים למערכת, נכנסים אבל לא זורמים, או זורמים אבל אין להם לאן לצאת. לכל אחת מהתשובות יש פתרון אחר.

שלב הקליטה: קולטנים, תעלות ורשתות

הקליטה היא החלק הגלוי של המערכת והחלק שנחשף ביותר לפגיעה, לסחף ולפסולת. הבחירה בין רכיבי הקליטה נגזרת מצורת השטח ומאופי הזרימה.

קולטנים לאיסוף נקודתי

קולטנים מבטון מזוין מותקנים בנקודות הנמוכות של משטח, לאורך אבני שפה בכבישים, במדרכות ובשטחים ציבוריים. הם מתאימים כשהשיפועים מובילים את המים לנקודה מוגדרת. בר-אל 27 מייצרת קולטנים מבטון מזוין בכל מידה לפי הפרויקט, יחד עם אביזרים לקולטנים, והמוצרים נושאים תו תקן.

תעלות לאיסוף קווי

כשהמים זורמים כחזית רחבה, למשל בכניסה לחניון, ברחבה מרוצפת או לרוחב דרך גישה, נקודת איסוף אחת לא תספיק. כאן נכנסות תעלות ניקוז פתוחות, שאוספות את המים לכל אורכן. התעלות של בר-אל 27 מיוצרות מבטון מזוין טרום במפעל, בכל מידה לפי הפרויקט, מתוכננות לעומסים משתנים ומורכבות באתר.

רשתות ומכסים

הרשת היא הממשק בין התנועה שמעל לבין המים שמתחת. היא צריכה לשאת את העומס, לאפשר כניסת מים בכמות מספקת ולעצור פסולת גסה. ברשתות מיצקת ברזל ספירוידלית, כמו אלו המתוארות במדריך על רשתות ניקוז מיצקת ברזל, דרגת העומס, החומר והציפוי מפורטים בתעודת איכות לפי EN 124. דרגת העומס נבחרת לפי המיקום: מדרכה ושטח הולכי רגל שונים מכביש או מחניה שבה נוסעים רכבים כבדים.

שלב ההולכה: צנרת, שוחות ותאי בקרה

אחרי שהמים נקלטו, הם צריכים להגיע ליעד בלי להיעצר בדרך. זה תפקידה של רשת ההולכה התת-קרקעית.

צינורות

קווי ניקוז במגרשים ובתשתית עירונית מבוצעים לעיתים קרובות מצינורות בטון, שמתאימים לקטרים גדולים ולעומסים של כיסוי וקרקע. בר-אל 27 מספקת צינורות בטון ופלדקס: צינורות בטון, פלדקס ניקוז להולכה ופלדקס חלחול להחדרה לקרקע. את הקוטר, השיפוע ועומק הכיסוי קובע המתכנן לפי חישוב הספיקה.

שוחות ותאי בקרה

בכל מקום שבו הקו משנה כיוון, שיפוע או קוטר, ובנקודות שבהן מתחברים כמה קווים, מתקינים שוחה או תא בקרה. התא מאפשר גישה לשטיפה, לצילום ולפינוי סתימות. תאי הבקרה של בר-אל 27 בנויים מתחתית, חוליות ותקרה, בקוטר 80, 100, 125 או 150 ס"מ לתאים עגולים, ובמידות מלבניות כמו 100/100, 120/100, 140/120, 140/90 ו-150/150. חוליות הגבהה בגבהים שונים מאפשרות להתאים את התא לפני הקרקע הסופיים, ופתחים מיוחדים נקדחים במפעל לפי כיווני הצנרת. מידע נוסף על המשפחה הזאת מופיע בעמוד השוחות.

שלב הפריקה: לאן המים יוצאים

הפריקה היא השלב שהכי קל לשכוח בתכנון, ודווקא הוא קובע אם המערכת תעבוד בגשם חזק. יש שתי דרכים עיקריות:

  • חיבור למערכת ניקוז קיימת. קו הניקוז של המגרש מתחבר לרשת הניקוז העירונית בנקודה שאישרה הרשות. גובה נקודת החיבור קובע את השיפועים האפשריים בכל המגרש, ולכן כדאי לקבל אותו מהרשות לפני תכנון המפלסים. חיבור מי גשם לקו ביוב אסור בדרך כלל, והנחיות החיבור נקבעות על ידי הרשות המקומית ותאגיד המים.
  • החדרה לקרקע. במקום שבו הקרקע מאפשרת חלחול ואין נקודת חיבור נוחה, המים מופנים לבור חלחול מחוליות בטון או לצנרת חלחול. היכולת של הקרקע לקלוט מים נבדקת בבדיקת חלחול, והנפח נקבע לפי שטח הניקוז ועוצמת הגשם התכנונית.

בשני המקרים כדאי לתכנן גם מה קורה כשהמערכת מגיעה לקיבולת: לאן יזרמו עודפי המים על פני השטח, והאם המסלול הזה מרחיק אותם ממבנים.

מי קובע את המידות: היגיון התכנון

מידות הרכיבים במערכת ניקוז מי גשם אינן עניין של העדפה. הן נגזרות מחישוב שמבצע מהנדס הניקוז או מתכנן הפיתוח, והיגיון החישוב דומה ברוב הפרויקטים:

  1. שטח הניקוז ומקדם הנגר. כמה מטרים רבועים מתנקזים לכל נקודה, וכמה מהגשם הופך לנגר. משטח אספלט או ריצוף מייצר הרבה יותר נגר מגינה.
  2. עוצמת גשם תכנונית. נבחרת לפי האזור ולפי רמת הסיכון שהפרויקט מוכן לקבל.
  3. ספיקה בכל קטע. מהנתונים האלה מחושבת הספיקה שכל קולטן, תעלה וצינור צריכים להעביר.
  4. בחירת רכיבים. קוטר הצינור והשיפוע נבחרים כך שיעבירו את הספיקה במהירות שמונעת שקיעת סחף. מידות התאים נגזרות מקוטר הצנרת, מעומק הקו וממספר החיבורים.
  5. דרגת עומס. נקבעת לפי מה שעובר מעל הרכיב: הולכי רגל, רכב פרטי או משאיות.

כאשר המפרט מגיע למפעל עם הנתונים האלה, אפשר להתאים את הרכיבים בצורה מדויקת. כל קווי המוצרים של בר-אל 27 ניתנים לייצור בכל מידה לפי הפרויקט, ומחלקת המכירות זמינה ב-051-2752727 לתיאום המפרט.

בדיקת מערכת ניקוז מי גשם לפני החורף

רוב התקלות בחורף אינן נובעות מתכנון שגוי אלא מתחזוקה שנדחתה. בדיקה שיטתית לפני הגשמים הראשונים חוסכת הצפות, נזק למבנים ופניות חירום. הטבלה מרכזת את הבדיקות לפי שלבי המערכת:

שלב רכיב מה בודקים
קליטה קולטנים פינוי עלים, אדמה ופסולת מהרשת ומתא האיסוף, וידוא שהרשת יושבת במקומה ולא שקעה
קליטה תעלות ניקוז ניקוי לכל האורך, בדיקת קצוות התעלה והחיבור לקולטן או לשוחה, רשתות שבורות או חסרות
קליטה רשתות ומכסים סדקים, שקיעה ביחס למשטח, נעילה תקינה במקומות עם תנועה, התאמה לעומס בפועל
הולכה שוחות ותאי בקרה סחף שהצטבר בתחתית, שורשים שחדרו לחיבורים, סדקים בחוליות, מכסה שלם ונגיש
הולכה צנרת שטיפה או צילום בקטעים שבהם נצפתה הצטברות מים בחורף הקודם
פריקה נקודת חיבור או בור חלחול מוצא פתוח וללא חסימה, מפלס מים בבור בין גשמים, פתח בדיקה נגיש

מעבר לבדיקה עצמה, כדאי לתעד את הממצאים ולהשוות אותם לשנה הקודמת. רכיב שמתמלא שוב ושוב בסחף מצביע בדרך כלל על בעיה במעלה הזרם, למשל ערוגה ללא גבול או משטח עפר שמתנקז אל הקולטן.

אחרי הגשם הראשון

הגשם הראשון הוא בדיקת אמת. כדאי לעבור בשטח במהלכו או מיד אחריו, ולבדוק היכן נוצרו שלוליות, אילו קולטנים לא קלטו ואם מים זרמו על פני השטח לכיוון מבנים. תיקון שמבוצע בתחילת העונה זול בהרבה מתיקון שנעשה אחרי נזק.

שאלות נפוצות

ממה מורכבת מערכת ניקוז מי גשם בסיסית במגרש?

לרוב היא כוללת נקודות קליטה (קולטנים או תעלות עם רשתות), צנרת הולכה, שוחות או תאי בקרה בנקודות חיבור ושינויי כיוון, ונקודת פריקה: חיבור לרשת הניקוז העירונית או מתקן חלחול. ההרכב המדויק תלוי בגודל השטח, בשיפועים ובאפשרויות הפריקה.

מתי לבחור תעלה ומתי קולטן?

קולטן מתאים כשהשיפועים מרכזים את המים לנקודה אחת. תעלה מתאימה כשהמים זורמים כחזית רחבה, למשל בכניסה לחניון או לרוחב רחבה. בפרויקטים רבים משלבים את שניהם, כשהתעלה מתנקזת אל קולטן או שוחה.

כל כמה זמן צריך לנקות את המערכת?

לפחות פעם בשנה לפני עונת הגשמים, ובאתרים עם עצים נשירים, חול או תנועה כבדה גם במהלך החורף. נקודות שהתמלאו בסחף בעבר דורשות בדיקה תכופה יותר.

האם מותר לחבר את ניקוז מי הגשם לביוב?

בדרך כלל לא. מערכות הניקוז והביוב מופרדות, וחיבור מי גשם לביוב עלול להעמיס על הרשת ולגרום לגלישות. ההנחיות המחייבות נקבעות על ידי הרשות המקומית ותאגיד המים, ומהנדס הפרויקט יפרט את פתרון הפריקה המאושר.

בר-אל 27, מקבוצת ברן

בר-אל 27 מתכננת ומייצרת מוצרי בטון טרום לתשתיות, ניקוז, חשמל ותקשורת ומיגון, משני אתרי ייצור בצפון הארץ. מאז הצטרפותה לקבוצת ברן היא פועלת כחלק מקבוצת הנדסה ותשתיות, בהובלתו של המייסד אלי בר-אל.

לשאלות על מפרט, התאמה לפרויקט או הזמנה:
טלפון: 051-2752727
וואטסאפ: שליחת הודעה
השארת פרטים באתר

קטגוריות
בטון טרומי ובנייה מתועשת

בר-אל 27 מצטרפת לקבוצת ברן: מה קרה ומה זה אומר

בר-אל 27 תעשיות, יצרנית מוצרי בטון טרום מזוין לתשתיות, למיגון ולביטחון, הצטרפה לקבוצת ברן. במסגרת המהלך רכשה קבוצת ברן 75% מבר-אל 27, והעסקה אושרה על ידי רשות התחרות. מאמר זה מסכם את עיקרי המהלך בין קבוצת ברן לבר-אל 27, כפי שדווחו בעיתונות הכלכלית במהלך 2026.

המייסד, אלי בר-אל, מחזיק ביתרת 25% מהחברה, נשאר שותף בה וממשיך לעמוד בראשה. בהמשך: מי הם הצדדים לעסקה, מה נמסר מטעם קבוצת ברן על ההיגיון שמאחורי הרכישה, מה ידוע בשלב זה ומה עדיין לא, ורשימת הכתבות שעליהן מבוסס הסיכום.

קבוצת ברן ובר-אל 27: עיקרי העסקה

הפרטים שפורסמו עד כה ניתנים לסיכום בכמה נקודות. אלו הנתונים שעליהם נשען המאמר כולו, ואין בו מידע שאינו מופיע בכתבות המקור:

  • היקף הרכישה: קבוצת ברן רכשה 75% מבר-אל 27 תעשיות.
  • יתרת הבעלות: 25% נשארים בידי אלי בר-אל, מייסד החברה.
  • ניהול: אלי בר-אל נשאר שותף וממשיך להוביל את החברה.
  • אישור רגולטורי: העסקה אושרה על ידי רשות התחרות.
  • כוונות הרוכשת: לפי הדיווחים, קבוצת ברן מתכוונת לתמוך בצמיחה של בר-אל 27.

פרטים כספיים של העסקה, כמו התמורה ותנאיה, אינם חלק מסיכום זה. קוראים שמבקשים להעמיק בהם יכולים לעיין בכתבות המקור שמופיעות בסוף המאמר. גם תוצאות כספיות של מי מהחברות אינן נדונות כאן, משום שהמאמר נועד להסביר את המהלך ולא לנתח אותו כהשקעה.

מי היא קבוצת ברן

קבוצת ברן היא קבוצה ישראלית הפועלת בתחומי ההנדסה, התשתיות וניהול הפרויקטים, ומניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב. קבוצה הנדסית מסוג זה עוסקת בדרך כלל בתכנון, בביצוע ובניהול של פרויקטים, וכל פרויקט מתנהל לפי לוח זמנים, תקציב ומחזור חיים משלו.

מכאן נגזר חלק מההיגיון שהוצג בעיתונות סביב הרכישה: קבוצה שרוב פעילותה מבוססת על פרויקטים מוסיפה לעצמה פעילות של ייצור מוצרים, שאינה תלויה באותה מידה בתחילתו ובסיומו של כל פרויקט. הדברים שנמסרו מטעם הנהלת ברן מפורטים בהמשך.

מי היא בר-אל 27

בר-אל 27 תעשיות נוסדה בשנת 2019 על ידי אלי בר-אל. החברה מתכננת ומייצרת מוצרי בטון טרום מזוין ופתרונות הנדסיים, בעיקר לתחומי התשתיות, המיגון והביטחון, ופועלת משני אתרים בצפון הארץ. את הרקע להקמתה ואת הדרך שעברה מאז אפשר לקרוא בסיפור של החברה.

סל המוצרים של החברה רחב, ומשרת קבלני תשתית, רשויות מקומיות, יזמים וגופים ביטחוניים. לפי המוצג באתר, משפחות המוצרים העיקריות הן:

  • גומחות בטון וגומחות לפילרים, וכן פילרי חשמל.
  • תאי תקשורת וחשמל, כולל תאי P של בזק.
  • תאי בקרה על רכיביהם: חוליות, תקרות, קונוסים ותחתיות.
  • שוחות לביוב, לניקוז, לחשמל ולהארקה.
  • תעלות ניקוז, קולטנים, צינורות בטון ופלדקס.
  • אבני שפה, קירות תומכים ובסיסים לעמודי תאורה.
  • מיגוניות ואלמנטי מיגון.
  • אלמנטי קבורה וריהוט רחוב, ולצדם אלמנטים טרומיים בהתאמה אישית לפי דרישה.

את הפירוט המלא לפי קטגוריות אפשר למצוא בקטלוג המוצרים. לחברה יש גם עמוד ייעודי בנושא תקן ISO 9001 ועמוד מסמכים להורדה, שבהם מרוכז המידע על מערכת ניהול האיכות.

התחומים שבהם פועלת בר-אל 27

כדי להבין את ההקשר של העסקה כדאי לראות לאן מגיעים המוצרים של בר-אל 27 בפועל. מוצרי בטון טרום הם רכיבים שמיוצרים במפעל, נבדקים שם ומובלים לאתר כשהם מוכנים להצבה. בפרויקטים של תשתית הם משמשים בעיקר בשלוש מערכות:

  • תשתיות מים, ביוב וניקוז: תאי בקרה, שוחות, תעלות, קולטנים וצינורות, שמרכיבים את הקווים התת-קרקעיים ואת נקודות הגישה אליהם. בחודשי החורף, שמתחילים בנובמבר, אלו המערכות שעומדות במבחן הראשון.
  • תשתיות חשמל ותקשורת: גומחות, פילרים, תאי תקשורת ושוחות הארקה, שמשמשים כנקודות חיבור, חלוקה וגישה לכבלים.
  • מיגון וביטחון: מיגוניות ואלמנטי מיגון, שמוצבים במרחב הציבורי, במוסדות, בעסקים ובאתרים ביטחוניים.

לצד אלה יש מוצרים לפיתוח המרחב, כמו אבני שפה, קירות תומכים, בסיסים לעמודי תאורה וריהוט רחוב. החיבור בין שלושת התחומים, תשתיות, מיגון וביטחון, הוא גם החיבור שעליו הצביעה הנהלת קבוצת ברן בהתייחסותה לעסקה.

מה נמסר מטעם הנהלת קבוצת ברן

בכתבות שפורסמו על העסקה הובאו דבריו של איציק פרנק, מנכ"ל קבוצת ברן. הדברים מובאים כאן בתמצית ובניסוח שלנו, ולא כציטוט ישיר. לפי הדיווחים:

  • הרכישה מוצגת כצעד נוסף במהלך של גיוון מקורות ההכנסה של הקבוצה, לכיוון מוצרים ופעילות שאינם תלויים במחזורי פרויקטים. במילים פשוטות: הכנסות ממכירת מוצרים, לצד ההכנסות מביצוע וניהול פרויקטים.
  • יכולות הייצור של בר-אל 27 מחזקות, לדבריו, את ההיצע של הקבוצה בתחומי התשתיות, המיגון והביטחון.
  • הוא רואה פוטנציאל משמעותי לסינרגיה ולשיתופי פעולה בין בר-אל 27 לבין פעילויות אחרות בקבוצה.
  • קבוצת ברן מתכוונת לתמוך בצמיחה של בר-אל 27.

חשוב להבחין בין כוונות שהוצגו לבין התחייבויות. הדברים שנמסרו מתארים כיוון אסטרטגי ופוטנציאל, ואינם מפרטים בשלב זה תוכניות מעשיות כמו מוצרים חדשים, הרחבת ייצור או שינויים במחירים ובזמני אספקה. סיכום זה אינו מייחס לעסקה תוצאות כאלה.

אישור רשות התחרות ומבנה הבעלות

עסקאות מיזוג מסוימות בישראל טעונות אישור של רשות התחרות לפני השלמתן. לפי הדיווחים, העסקה בין קבוצת ברן לבר-אל 27 קיבלה את האישור הנדרש. המאמר אינו נכנס לתנאי האישור או לשיקולי הרשות, מעבר לעובדה שהאישור ניתן. מי שמבקש לקרוא על ההליך עצמו יכול לפנות לפרסומים הרשמיים של הרשות או לכתבות המקור.

מבנה הבעלות שנקבע, 75% לקבוצת ברן ו-25% למייסד, משאיר את אלי בר-אל כבעל מניות פעיל ולא רק כמנהל שכיר. בפועל המשמעות היא שמי שהקים את החברה ממשיך להיות שותף בה ולעמוד בראשה. עבור מי שעובד מול בר-אל 27 כבר היום, זהו הנתון המעשי המרכזי במהלך כולו.

מה ידוע בשלב זה ומה עדיין לא

על בסיס הפרסומים אפשר לומר בבירור כמה דברים: בר-אל 27 ממשיכה לפעול כחברה בשמה, בהובלת המייסד, והיא חלק מקבוצת ברן. משפחות המוצרים המוצגות באתר הן אלו שתוארו למעלה, והחברה ממשיכה לייצר משני האתרים שלה בצפון.

מה שלא נמסר בפרסומים, ולכן גם לא נכתב כאן: שינויים בסל המוצרים, תוספת כושר ייצור, עדכוני מחירים או זמני אספקה כתוצאה מהעסקה. אם וכאשר יהיו שינויים כאלה, הם יפורסמו בנפרד. לקוח שיש לו שאלה על הזמנה פתוחה, על מפרט או על פרויקט מתוכנן מוזמן לפנות ישירות לצוות בר-אל 27 בערוצים המפורסמים באתר.

מה פירוש "מקבוצת ברן" בשם המותג

מעכשיו בר-אל 27 תוצג כ"בר-אל 27, מקבוצת ברן". התוספת מתארת את מבנה הבעלות החדש: החברה שומרת על שמה, על המותג שלה ועל הנהלתה, והיא חלק מקבוצה הנדסית רחבה יותר. התוספת אינה מעידה על מיזוג פעילויות או על שינוי בזהות החברה מול לקוחותיה.

מי שמכיר את בר-אל 27 מפרויקטים קודמים ימשיך לפגוש את אותו שם, את אותו מייסד ואת אותן משפחות מוצרים. מי שמכיר את קבוצת ברן ופוגש את בר-אל 27 לראשונה יכול להתחיל מהקטלוג ומעמוד הסיפור של החברה, שמתארים מה היא מייצרת ואיך התפתחה מאז 2019.

למי המהלך רלוונטי

העסקה מעניינת כמה קהלים, וכל אחד מהם יקרא אותה מזווית אחרת:

  • קבלנים ומזמיני עבודה: שעובדים או מתכננים לעבוד עם בר-אל 27, ורוצים לדעת מי עומד מאחורי הספק.
  • רשויות מקומיות וגופים ציבוריים: שמתקשרים עם ספקים לאורך זמן ומתעניינים ביציבות ובמבנה הבעלות שלהם.
  • יזמים ומתכננים: שבוחרים ספק טרום לפרויקט ומעוניינים להבין את ההקשר הארגוני שבו הוא פועל.
  • עוקבים אחר ענף התשתיות: שמתעניינים במגמה של קבוצות הנדסה שמוסיפות לעצמן פעילות ייצור.

לכל השאלות המעשיות, מהזמנה פתוחה ועד בקשת מפרט, הכתובת נשארת צוות בר-אל 27, שזמין בטלפון, בוואטסאפ ובטופס הפנייה באתר, כמפורט בסוף העמוד.

מקורות

הסיכום מבוסס על הכתבות הבאות, שפורסמו בעיתונות הכלכלית בישראל:

שאלות נפוצות

איזה חלק מבר-אל 27 רכשה קבוצת ברן?

קבוצת ברן רכשה 75% מבר-אל 27 תעשיות. יתרת 25% נשארת בידי המייסד, אלי בר-אל, שממשיך להיות שותף בחברה.

מי מנהל את בר-אל 27 אחרי העסקה?

לפי הדיווחים, אלי בר-אל ממשיך להוביל את החברה. הוא הקים אותה בשנת 2019 ונשאר בתפקידו גם כחלק מקבוצת ברן.

האם העסקה קיבלה אישור רגולטורי?

כן. העסקה אושרה על ידי רשות התחרות, כפי שדווח בכתבות על המהלך. האישור הוא תנאי להשלמת עסקאות מיזוג מסוימות בישראל, ולכן הוא חלק מרכזי בכל דיווח על העסקה.

האם משתנים המוצרים, המחירים או זמני האספקה?

בפרסומים על העסקה לא נמסר על שינויים כאלה. שאלות על הזמנה מסוימת, על מפרט או על לוחות זמנים כדאי להפנות ישירות לצוות בר-אל 27.

מה ההיגיון של קבוצת ברן ברכישה?

לפי דברי מנכ"ל הקבוצה, איציק פרנק, כפי שדווחו בעיתונות, הרכישה היא צעד נוסף בגיוון ההכנסות לכיוון מוצרים ופעילות שאינם תלויים במחזורי פרויקטים, ויכולות הייצור של בר-אל 27 מחזקות את ההיצע של הקבוצה בתשתיות, במיגון ובביטחון.

בר-אל 27, מקבוצת ברן

בר-אל 27 מתכננת ומייצרת מוצרי בטון טרום לתשתיות, ניקוז, חשמל ותקשורת ומיגון, משני אתרי ייצור בצפון הארץ. מאז הצטרפותה לקבוצת ברן היא פועלת כחלק מקבוצת הנדסה ותשתיות, בהובלתו של המייסד אלי בר-אל.

לשאלות על מפרט, התאמה לפרויקט או הזמנה:
טלפון: 051-2752727
וואטסאפ: שליחת הודעה
השארת פרטים באתר

רוצה לקבל הצעת מחיר?

בוא לקבל ליווי אישי ומקצועי לאורך כל הדרך משלב התכנון ועד לביצוע בשטח, השאיר פרטים ונשמח לעמוד לשירותך