קטגוריות
תשתיות וניקוז

ניהול נגר עילי במגרש: השהיה, חלחול והולכה

ניהול נגר עילי במגרש הוא ההחלטה איך לטפל במי הגשם שנופלים על הגגות, על המשטחים המרוצפים ועל החצרות, לפני שהם יוצאים לרחוב או למגרש השכן. בתחילת עונת הגשמים, כשהסופות הראשונות מגיעות אחרי קיץ ארוך, נקודות התורפה של המגרש מתגלות מהר: שלוליות ליד הכניסה, מים שזורמים לכיוון המבנה, או קולטן ציבורי שמוצף כי כל המגרשים ברחוב מזרימים אליו בבת אחת.

המאמר עוסק בשלוש הפעולות הבסיסיות של ניהול נגר, השהיה, חלחול והולכה, ובאופן שבו מחליטים איזה שילוב ביניהן מתאים למגרש מסוים. הוא מיועד ליזמים, למתכננים, לקבלני פיתוח ולבעלי נכסים שמבינים שהשאלה היא לא רק לאן המים ילכו, אלא גם כמה מהם, באיזו מהירות ובאיזה מצב.

למה ניהול נגר עילי הוא שאלה תכנונית ולא רק תפעולית

כל משטח אטום שמוסיפים למגרש, גג, ריצוף, אספלט או משטח בטון, מגדיל את כמות המים שזורמת על פני הקרקע ומקצר את הזמן שעובר עד שהם מגיעים לנקודת המוצא. אדמה חשופה סופגת חלק מהגשם ומשהה את השאר. משטח מרוצף מעביר כמעט את כל המים, ובבת אחת. כשהדבר מצטבר לאורך רחוב שלם, מערכת הניקוז העירונית מקבלת ספיקות שלא תמיד תוכננה עבורן.

מסיבה זו, בשנים האחרונות התכנון בישראל נוטה לדרוש שחלק מהנגר יטופל בתוך המגרש עצמו. תוכנית המתאר הארצית לניקוז ולנחלים, תמ"א 34/ב/4, כוללת הוראות כלליות בנושא שימור נגר וחלחול, ותוכניות מקומיות ומדיניות של ועדות תכנון רבות מתרגמות את העיקרון לדרישות קונקרטיות. הדרישות משתנות בין רשויות ובין סוגי מגרשים, ולכן אין לגזור אותן ממאמר כללי. את הדרישה המחייבת יש לבדוק בתוכנית החלה על המגרש, מול הוועדה המקומית, הרשות המקומית ותאגיד המים, ובליווי מהנדס הפרויקט.

גם כאשר אין דרישה פורמלית, יש סיבה מעשית לתכנן: מגרש שמנהל את הנגר שלו פחות חשוף להצפות מקומיות, לסחף של מצע מתחת לריצוף ולחדירת רטיבות למבנה.

שלוש הפעולות של ניהול נגר עילי: השהיה, חלחול והולכה

השהיה

השהיה היא אגירה זמנית של מי הנגר ושחרורם בקצב מבוקר. המטרה אינה להעלים את המים אלא לפרוס את הספיקה על פני זמן ארוך יותר, כך שמערכת הניקוז במורד לא תקבל את כל הכמות בשיא הסופה. השהיה יכולה להתבצע במאגר תת-קרקעי, בשטח גינון מונמך שמוצף זמנית או בצנרת בקוטר מוגדל. המרכיב הקריטי הוא מוצא מבוקר בגודל שנקבע בחישוב, וגלישת חירום למקרה שהאגירה מתמלאת.

חלחול

חלחול הוא החדרת המים אל הקרקע, באופן ישיר דרך משטחים חדירים וגינון, או באופן מרוכז דרך בור חלחול או תעלת חלחול. חלחול מקטין את נפח הנגר שיוצא מהמגרש ומחזיר מים לקרקע, אבל הוא תלוי לחלוטין בתכונות הקרקע ובעומק מי התהום. בקרקע חרסיתית או במילוי לא מהודק, בור חלחול עלול להתמלא ולהישאר מלא. הרחבה על תכנון בור כזה נמצאת במאמר על בור חלחול מחוליות בטון.

הולכה

הולכה היא איסוף המים והעברתם בצורה מסודרת לנקודת מוצא מאושרת: מערכת הניקוז העירונית, תעלה פתוחה או רכיב השהיה וחלחול בתוך המגרש. ההולכה נעשית בעזרת שיפועי פני השטח, קולטנים, תעלות, צנרת ותאי בקרה. גם במגרש שמשהה ומחלחל, נדרשת הולכה טובה, כי בלעדיה המים לא יגיעו לרכיבי ההשהיה והחלחול מלכתחילה.

איך בוחרים את השילוב המתאים למגרש

ברוב המגרשים הפתרון הוא שילוב של שלוש הפעולות, והשאלה היא מה המשקל של כל אחת. ההחלטה נשענת על כמה נתונים שכדאי לאסוף בשלב מוקדם, לפני שמתכנני הפיתוח קובעים מפלסים:

  • סוג הקרקע וכושר החלחול שלה. בדיקת קרקע או מבחן חלחול באתר עדיפים על הערכה. בלי נתון כזה, תכנון חלחול הוא הימור.
  • עומק מי התהום ושכבות אטומות. כשמי התהום גבוהים, החלחול מוגבל ומאגר תת-קרקעי עלול להיות חשוף לציפה כשהוא ריק.
  • טופוגרפיה ושיפועים. מגרש משופע מכתיב את כיווני הזרימה. כדאי לנצל אותם ולא להיאבק בהם.
  • שטח פנוי ומרחקים מיסודות. רכיבי חלחול צריכים מרחק מיסודות המבנה, מגבולות המגרש ומתשתיות קיימות, לפי הנחיות המהנדס.
  • נקודת המוצא ודרישות הרשות. האם יש חיבור למערכת עירונית, באיזה מפלס, והאם קיימת הגבלה על הספיקה שמותר להזרים.
  • יכולת תחזוקה. רכיב שאין מי שינקה אותו יאבד את יעילותו תוך עונה או שתיים.
פעולה מתי מתאימה רכיבים טיפוסיים מה לבדוק
השהיה כשיש הגבלה על ספיקת המוצא או מערכת עירונית עמוסה מאגר תת-קרקעי, צנרת מוגדלת, שטח גינון מונמך חישוב נפח, מוצא מבוקר, גלישת חירום, גישה לניקוי
חלחול קרקע חדירה ומי תהום עמוקים בור חלחול, תעלת חלחול, משטחים חדירים מבחן חלחול, מרחק מיסודות, מלכודת משקעים לפני הכניסה
הולכה בכל מגרש, כבסיס לשתי הפעולות האחרות קולטנים, תעלות, צנרת, תאי בקרה שיפועים, דרגת עומס של מכסים ורשתות, נקודות ביקורת

רכיבי בטון טרום במערך ניהול נגר

מרבית רכיבי ההולכה וחלק מרכיבי ההשהיה והחלחול מבוססים על מוצרי בטון טרום. היתרון המעשי הוא איכות ייצור אחידה במפעל, זמן התקנה קצר באתר ועמידות לאורך שנים בקרקע ובתנאי עומס.

  • קולטנים אוספים מים בנקודות הנמוכות של המשטח, ליד כניסות, ברמפות ובשולי חניות. מיקומם נגזר מהשיפועים, ולא להפך. פרטים בעמוד הקולטנים.
  • תעלות ניקוז מתאימות לאיסוף לאורך קו, למשל לרוחב כניסה לחניה או לאורך חזית מבנה, במקום שבו נקודת איסוף בודדת לא מספיקה. ראו את עמוד התעלות.
  • תאי בקרה ממוקמים בצמתים, בשינויי כיוון ובמעברי קוטר של הצנרת, ומאפשרים גישה לבדיקה ולניקוי. מגרש בלי נקודות ביקורת הוא מגרש שקשה לתחזק. ראו תאי בקרה.
  • צינורות בטון משמשים להולכה בקטעים שבהם נדרשת עמידות בעומס ובכיסוי עפר.
  • חוליות בטון משמשות בבניית בורות חלחול ולעיתים גם בבניית מאגרי השהיה, לפי תכנון.

במקומות שבהם עוברים כלי רכב, דרגת העומס של המכסים והרשתות צריכה להתאים לסוג התנועה. התקנים EN 124 ות"י 489 מגדירים דרגות עומס מ-A15 ועד F900, ובחירת הדרגה היא החלטה של המתכנן לפי השימוש בשטח. בר-אל 27 מייצרת תאי בקרה עגולים בקטרים 80, 100, 125 ו-150 ומלבניים במידות 100/100, 120/100, 140/120, 140/90 ו-150/150, וכן קולטנים ותעלות, וכל אחד מהם ניתן לייצור בכל מידה לפי הפרויקט. כך גאומטריה שהמהנדס קבע לנקודת השהיה או חלחול מיוצרת לפי הזמנה, גם כשהקוטר או העומק אינם סטנדרטיים. המכסים מיוצרים מיציקת ברזל או מבטון מזוין, בדרגת B125 למדרכות או D400 לכבישים ולחניות, לפי העומס הצפוי.

טעויות נפוצות בתכנון ובביצוע

רוב הכשלים בניהול נגר לא נובעים מבחירת מוצר שגויה אלא מפרטים קטנים שהוזנחו בשלב התכנון או הביצוע:

  • שיפוע לכיוון המבנה. ריצוף שמנקז אל קיר החוץ או אל פתח כניסה הוא מקור קבוע לרטיבות. השיפוע צריך להוביל הרחק מהמבנה.
  • בור חלחול בלי בדיקת קרקע. בור שאינו מחלחל הופך למאגר עומד, ולעיתים למקור לריחות וליתושים.
  • היעדר גלישת חירום. כל רכיב השהיה או חלחול יתמלא בסופה חריגה. צריך לקבוע מראש לאן ילכו המים העודפים.
  • כניסה ישירה של משקעים. חול, עלים ושאריות בנייה שנכנסים לבור או למאגר מקטינים את הנפח ואת כושר החלחול. מלכודת משקעים או תא שיקוע לפני הכניסה חוסכים ניקוי יקר.
  • מכסים ורשתות בדרגת עומס לא מתאימה. רשת שנועדה למעבר הולכי רגל עלולה להישבר תחת רכב.
  • מפלסי ריצוף שנקבעו בלי תיאום עם מפלסי הקולטנים. הבדל של סנטימטרים בודדים מספיק כדי ליצור שלולית קבועה.
  • נקודת איסוף יחידה. כשהיא נסתמת, כל המגרש מוצף. עדיף לפזר את האיסוף על כמה נקודות.

הכנה לחורף: בדיקה לפני הגשמים הראשונים

נובמבר הוא הזמן לבדוק את מערך ניהול הנגר במגרש, לפני שהגשמים המשמעותיים מגיעים. הבדיקה פשוטה ואינה דורשת ציוד מיוחד:

  1. לפתוח את מכסי תאי הבקרה ולוודא שאין בהם משקעים, שורשים או פסולת.
  2. לנקות את הרשתות של הקולטנים והתעלות, ולבדוק שהן מונחות יציב במקומן.
  3. לבדוק את מלכודות המשקעים ואת הכניסות לבורות החלחול או למאגרי ההשהיה.
  4. לוודא שהמוצא המבוקר ופתח הגלישה פתוחים.
  5. אחרי הגשם הראשון, לעבור במגרש ולסמן נקודות שבהן נשארו שלוליות. זה המידע המדויק ביותר לתיקונים.

במגרשים גדולים או ציבוריים, מומלץ לתעד את הבדיקה ולהגדיר אחראי קבוע לתחזוקה. מידע על תדירות ואופן הבדיקה של תאי בקרה נמצא במאמר על תחזוקת תאי בקרה.

שאלות נפוצות

האם חובה לטפל בנגר בתוך המגרש?

הדבר תלוי בתוכנית החלה על המגרש ובמדיניות הרשות המקומית. במקומות רבים קיימת דרישה לשמר חלק מהנגר בתחום המגרש, אבל היקפה ואופן היישום משתנים. את הדרישה המחייבת מבררים בוועדה המקומית ובתאגיד המים, בעזרת מהנדס הפרויקט.

מה ההבדל בין השהיה לחלחול?

השהיה אוגרת מים באופן זמני ומשחררת אותם בקצב מבוקר למערכת הניקוז. חלחול מחדיר את המים אל הקרקע. במגרשים רבים משתמשים בשתיהן: מאגר שמשהה, ומוצא שמוביל חלק מהמים לרכיב חלחול.

מתי חלחול לא מתאים?

כאשר הקרקע אטומה יחסית, כאשר מי התהום קרובים לפני השטח, או כאשר אין מרחק מספיק מיסודות ומתשתיות. במקרים כאלה ההשהיה וההולכה המבוקרת מקבלות משקל גדול יותר.

מי קובע את גודל רכיבי ההשהיה והחלחול?

מהנדס הניקוז או מהנדס הפרויקט, על בסיס שטחי הניקוז, נתוני גשם, בדיקות קרקע ודרישות הרשות. ספק המוצרים יכול לסייע בהתאמת הרכיבים לחישוב, אבל לא מחליף אותו.

בר-אל 27, מקבוצת ברן

בר-אל 27 מתכננת ומייצרת מוצרי בטון טרום לתשתיות, ניקוז, חשמל ותקשורת ומיגון, משני אתרי ייצור בצפון הארץ. מאז הצטרפותה לקבוצת ברן היא פועלת כחלק מקבוצת הנדסה ותשתיות, בהובלתו של המייסד אלי בר-אל.

לשאלות על מפרט, התאמה לפרויקט או הזמנה:
טלפון: 051-2752727
וואטסאפ: שליחת הודעה
השארת פרטים באתר

רוצה לקבל הצעת מחיר?

בוא לקבל ליווי אישי ומקצועי לאורך כל הדרך משלב התכנון ועד לביצוע בשטח, השאיר פרטים ונשמח לעמוד לשירותך