איטום שוחות ביוב הופך לנושא בוער בכל חורף. מערכת ביוב סניטרית מתוכננת להוביל שפכים, לא מי גשם, אבל בפועל, ברוב הרשויות בארץ, הספיקות בקווי הביוב עולות בימי גשם. חלק מהמים נכנסים דרך מכסים ומסגרות, חלק דרך חיבורים פרטיים לא מוסדרים, וחלק דרך מפגשים וכניסות צנרת בשוחות עצמן. התוצאה מוכרת: גלישות ביוב ברחוב, עומס על תחנות שאיבה ועל מכוני טיהור, ותקלות שמופיעות רק כשיורד גשם.
המאמר מסביר את ההבדל בין שני סוגי החדירה, מראה איפה בשוחה המים נכנסים בדרך כלל, איך מאתרים את המקור ואילו דרכי טיפול מקובלות. הוא מיועד לאגפי הנדסה ותחזוקה ברשויות ובתאגידי מים, לקבלני תשתיות ולמתכננים שמגדירים שוחות בפרויקטים חדשים.
חדירת מי גשם ומי תהום: שני סוגים של בעיה
בספרות המקצועית מקובל להבחין בין שני סוגי מים זרים שנכנסים למערכת ביוב:
- Inflow, זרימה פנימה: מי גשם שנכנסים במהירות ובאופן ישיר, דרך פתחים במכסה, מסגרת רופפת, חיבורי מרזבים או קולטנים שחוברו בטעות לקו הביוב. הספיקה עולה בחדות כמה דקות אחרי תחילת הגשם ויורדת כשהוא נפסק.
- Infiltration, חלחול: מי תהום או מי קרקע רוויה שמחלחלים דרך סדקים, מפגשים לא אטומים וכניסות צנרת. החלחול עולה בהדרגה במהלך החורף, כשמפלס המים בקרקע עולה, ויכול להימשך ימים ושבועות אחרי הגשם.
ההבחנה חשובה כי לכל סוג יש מקורות אחרים ודרכי טיפול אחרות. טיפול במכסים לא יפתור חלחול מתמשך דרך מפגשי חוליות, ואיטום מפגשים לא יעזור אם הבעיה היא מרזב שמחובר לקו.
איפה המים נכנסים לשוחה
שוחת ביוב מבטון טרום מורכבת בדרך כלל מתחתית, חוליות, תקרה או קונוס, ומסגרת עם מכסה. כל מפגש בין רכיבים הוא נקודת חדירה אפשרית. רקע על הרכיבים עצמם תמצאו בעמוד תאי בקרה ובמאמר חוליות בטון לתאי בקרה.
מפגשים בין חוליות
המפגש בין חוליה לחוליה, ובין החוליה התחתונה לתחתית, הוא המקור הנפוץ לחלחול. כשהאטם במפגש חסר, הותקן לא נכון או נפגע בזמן ההרכבה, נוצר מרווח שדרכו נכנסים מים ולעיתים גם חול מהקרקע. כניסת חול היא סימן מדאיג במיוחד, כי היא יוצרת חללים בקרקע סביב השוחה, ועם הזמן גורמת לשקיעה של הכביש או המדרכה מעליה.
כניסות ויציאות צנרת
המעבר בין הצינור לדופן השוחה צריך להיות אטום וגם גמיש מספיק כדי לספוג תזוזות קטנות של הקרקע. חיבור קשיח, למשל מילוי טיט סביב צינור בפתח שנחצב בשטח, נוטה להיסדק כשהקרקע שוקעת או כשהצינור זז. התוצאה היא טבעת דליפה סביב הצינור.
מסגרת המכסה והתקרה
מסגרת שאינה מעוגנת היטב, שכבת הגבהה מבלוקים או מטיט בין התקרה למסגרת, ומכסה עם פתחים או עם התאמה רופפת הם נקודות כניסה ישירות למי נגר. בשוחה שנמצאת בנקודה נמוכה ברחוב, כל המים שזורמים על הכביש עוברים מעל המכסה.
דפנות ותחתית
בבטון תקין, הדופן עצמה אינה המקור העיקרי. כשיש סדקים חודרים, התפוררות של הבטון כתוצאה מגזים בסביבת הביוב, או חורים שנקדחו ולא נסגרו, גם הדופן הופכת למסלול חדירה.
איתור המקור לפני בחירת פתרון לאיטום שוחות ביוב
לפני שמזמינים קבלן איטום, כדאי לדעת מה בדיוק מאטמים. איתור שיטתי חוסך עבודה על שוחות תקינות ומכוון את התקציב לנקודות הבעייתיות.
- ניתוח ספיקות: השוואת ספיקות בקו או בתחנת השאיבה בימים יבשים ובימי גשם. עלייה חדה ומהירה מצביעה על זרימה פנימה, ועלייה הדרגתית ומתמשכת על חלחול.
- בדיקה חזותית בשוחות: כתמי רטיבות, טפטוף או זרימה במפגשים, משקעי חול על התחתית ושורשים שחודרים דרך מפגשים.
- צילום וידאו של הקווים: מאפשר לראות חדירה בחיבורים ובצינורות עצמם, ולא רק בשוחות.
- בדיקת עשן או צבע: שיטות מקובלות לזיהוי חיבורים לא מוסדרים של מרזבים וקולטנים לקו הביוב.
- מיפוי מפלס מי התהום: באזורים עם מפלס גבוה, השוחות העמוקות הן הראשונות לבדיקה.
תוצאות האיתור כדאי לרכז בטבלה לפי שוחה, עם סוג החדירה, הנקודה המדויקת והערכת החומרה.
דרכי טיפול לפי נקודת החדירה
| נקודת חדירה | סוג חדירה עיקרי | דרכי טיפול מקובלות |
|---|---|---|
| מכסה ומסגרת | זרימה פנימה | מכסה אטום או עם אטם, עיגון והגבהה מחדש של המסגרת |
| מפגשי חוליות | חלחול | הזרקת חומר איטום מבפנים, אטם פנימי במפגש, ובמקרים קשים פירוק והרכבה מחדש |
| כניסות צנרת | חלחול | החלפת חיבור קשיח במחבר גמיש, איטום טבעתי סביב הצינור |
| סדקים בדופן | חלחול | הזרקה לסדקים, ציפוי פנימי, ובפגיעה נרחבת החלפת חוליה |
| חיבורים פרטיים | זרימה פנימה | ניתוק והעברה למערכת הניקוז, אכיפה מול בעלי הנכסים |
הבחירה בין שיטות שונות של הזרקה, ציפוי או החלפה תלויה במצב הבטון, בעומק, בלחץ מי התהום ובאפשרות לעבוד בשוחה בזמן שהקו פעיל. ההחלטה שייכת למהנדס האחראי ולגורם המפעיל, הרשות המקומית או תאגיד המים. כל עבודה בתוך שוחת ביוב פעילה מחייבת היערכות בטיחות לעבודה במקום מוקף ובסביבת גזים.
איטום שוחות ביוב בשלב התכנון והביצוע
הרבה יותר פשוט לבנות שוחה אטומה מאשר לאטום שוחה קיימת. בפרויקט חדש, האיטום נקבע בשלוש נקודות: בתכנון, בייצור ובהרכבה בשטח.
- בתכנון: הגדרה של מחברים גמישים בכניסות הצנרת, של סוג האטם במפגשי החוליות ושל מכסה שמתאים גם לעומס וגם לרמת האטימות הנדרשת. בתאי הבקרה של בר-אל 27 המכסים מיוצרים מיצקת ברזל או מבטון מזוין, עם סימון לפי התשתית והרשות, ובדרגת עומס לפי ייעוד השטח, למשל B125 במדרכות ו-D400 בכבישים ובחניות.
- בייצור: חוליות עם מפגשים מדויקים מאפשרות לאטם לעבוד כמתוכנן. פתחים לצנרת שמוכנים מראש מצמצמים את הצורך לחצוב בשטח. בבר-אל 27 פתחים מיוחדים נקדחים במפעל לפי ההזמנה, ופתחים קיימים שאינם נדרשים נסגרים לפי בקשה, כך שאין פתח מיותר שצריך לאטום באתר. סוג האטם במפגשים וסוג המחבר בכניסות הצנרת נקבעים במפרט של המתכנן.
- בהרכבה: ניקוי משטחי המפגש לפני ההנחה, מיקום נכון של האטם, הורדה אנכית של החוליה בלי לגרור אותה על האטם, ובסיס מהודק שימנע שקיעה בהמשך. השלבים המלאים, מהחפירה ועד בדיקת האטימות, מפורטים במאמר התקנת שוחת ביוב מבטון באתר.
בדיקת אטימות לפני כיסוי, לפי דרישת המזמין או המפקח, היא הזדמנות אחרונה לתקן ליקוי בזול. מידע נוסף על שוחות מבטון לביוב ולניקוז תמצאו בעמוד שוחות ובמאמר בטון אטום למים.
סדר עבודה מומלץ לקראת עונת הגשמים
ברשויות ובתאגידים שמנהלים מאות או אלפי שוחות, אי אפשר לאטום הכול בבת אחת. סדר עבודה מעשי מתחיל מהנתונים ומתקדם לשטח:
- זיהוי אגני ביוב עם עליית ספיקה חריגה בגשם: לפי נתוני תחנות השאיבה ודיווחי גלישות מהחורף הקודם.
- סקר שוחות באגנים שזוהו: בדיקה חזותית, תיעוד בתמונות וסימון כל שוחה לפי סוג החדירה ומיקומה.
- טיפול מהיר בזרימה פנימה: מכסים ומסגרות רופפים, ושוחות בנקודות נמוכות שהמים ברחוב עוברים מעליהן. אלה בדרך כלל פעולות קצרות יחסית, שמורגשות כבר בסופה הראשונה.
- ניתוק חיבורים לא מוסדרים: מרזבים וקולטנים שחוברו לקו הביוב, בתיאום עם בעלי הנכסים ובהתאם לנוהלי הרשות.
- תוכנית רב שנתית לחלחול: איטום מפגשים וכניסות צנרת, והחלפת רכיבים שנמצאו פגועים, לפי סדר עדיפויות ותקציב.
אחרי הגשמים הראשונים כדאי לחזור לנתוני הספיקה ולבדוק אם חל שיפור באגנים שטופלו. המדידה הזו מאפשרת להעריך את האפקטיביות של העבודה ולבסס את הבקשה לתקציב בשנה הבאה. גם התיעוד מהסקר שווה שמירה: בחורף הבא הוא יאפשר לזהות שוחות שמצבן הידרדר ולא רק לחזור על אותה בדיקה מההתחלה.
מתי נכון להחליף ולא לאטום
איטום הוא פתרון טוב כשמבנה השוחה תקין והבעיה ממוקדת. יש מצבים שבהם הוא רק דוחה את הבעיה:
- חוליות שזזו זו ביחס לזו, כך שהמפגש כבר אינו מיושר.
- התפוררות נרחבת של הבטון בדפנות, עם ברזל זיון חשוף.
- שקיעה של התחתית או של כל השוחה, שגורמת לשבירה של חיבורי הצנרת.
- שוחה שנמצאת מתחת לשטח שייעודו השתנה, והתקרה או המכסה שלה אינם מתאימים לעומס החדש.
במקרים כאלה החלפה של חוליות, תקרה או השוחה כולה ברכיבים טרומיים יכולה להיות פתרון ארוך טווח יותר. ההחלטה מתקבלת אחרי הערכה הנדסית ובתיאום עם הגורם המפעיל. כשמפלס פני השטח השתנה, אפשר לשלב בהחלפה חוליות הגבהה, שבר-אל 27 מייצרת בגבהים שונים להתאמה למפלס הסופי, ותיאום ההובלה של הרכיבים נעשה בקו ייעודי: 051-2753027.
שאלות נפוצות
למה הבעיה מופיעה רק בחורף?
בחורף מצטרפים שני מקורות מים שבקיץ כמעט אינם קיימים: מי גשם שזורמים על פני השטח ונכנסים דרך מכסים וחיבורים, ומי תהום שמפלסם עולה ומחלחלים דרך מפגשים וסדקים. בקיץ אותן נקודות חדירה קיימות, אבל אין מים שיעברו דרכן.
האם אפשר לאטום שוחה בזמן שהקו פעיל?
חלק משיטות האיטום מבוצעות מבפנים בזמן שהקו פעיל, לעיתים עם הסטה זמנית של הזרימה. ההחלטה תלויה בספיקה, בשיטה ובדרישות הבטיחות, ונקבעת מול הגורם המפעיל.
מי אחראי על איטום שוחות ביוב ברחוב?
שוחות במערכת הציבורית נמצאות בדרך כלל באחריות הרשות המקומית או תאגיד המים. שוחות בתוך מגרש פרטי, עד נקודת החיבור, הן בדרך כלל באחריות בעל הנכס או נציגות הבית. במקרה של ספק, הגורם המכריע הוא תאגיד המים או הרשות המקומית.
איך יודעים אם השוחה מקבלת מי תהום?
סימנים אופייניים הם זרימה או טפטוף קבוע במפגשים גם בימים שאין בהם גשם, משקעי חול על התחתית ועלייה מתמשכת בספיקה לאורך החורף. בדיקה חזותית בשוחה ומדידת ספיקות יאפשרו לאשר זאת.
בר-אל 27, מקבוצת ברן
בר-אל 27 מתכננת ומייצרת מוצרי בטון טרום לתשתיות, ניקוז, חשמל ותקשורת ומיגון, משני אתרי ייצור בצפון הארץ. מאז הצטרפותה לקבוצת ברן היא פועלת כחלק מקבוצת הנדסה ותשתיות, בהובלתו של המייסד אלי בר-אל.
לשאלות על מפרט, התאמה לפרויקט או הזמנה:
טלפון: 051-2752727
וואטסאפ: שליחת הודעה
השארת פרטים באתר
